- זיך איינגעשריבן
- מאי 16, 2024
- מעסעדזשעס
- 410
- רעאקציע ראטע
- 980
א בריוו וואס א חבר מיינע האט מיך אמאל אריבער געשיקט (וואס איז פרום נאר כלפי חוץ - Reverse Marranos)
עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,
אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבִרְחָבוֹת אֲבַקְשָׁה,
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, מְצָאוּנִי הַשְּׁמָרִים,
הִכּוּנִי פְּצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי,
הַגִּידוּ נָא לִי, אֵת שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה אֶרְאֶה?
אָחֲזוּ בִּי, שׁוּעָלִים מְחַבְּלִים בַּכְּרָמִים,
צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הָאָבוֹת, אָמְרוּ לִי:
מָשְׁכֵנוּ אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ,
תְּבִיאֵנוּ הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, וְנֹאכַל פְּרִי מְגָדֶיךָ.
שִׂפְתוֹתֶיךָ שׁוֹשַׁנִּים, נֹטְפוֹת נֹפֶת, מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז,
בְּאֵר מַיִם חַיִּים, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ,
שִׂמְלוֹת זָהָב עִם נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף נַלְבִּישֵׁךְ,
אַפִּרְיוֹן נַעֲשָׂה לָךְ וְיֵצְאוּ וְיִרְאוּ בְּנֵי צִיּוֹן בַּעֲטָרָה שֶׁנֶּעֱטָרֵךְ.
רַק סֹב מִדַּרְכְּךָ, וּדְמֵה לְךָ לְדוֹדִי,
שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ,
אָנָה תֵּלֵךְ, אָנָה תִּפְנֶה, וּנְבַקְּשֵׁךְ מִשָּׁם.
וָאַעַן וְאוֹמֵר אֲלֵיהֶם: הָסֵבּוּ עֵינֵיכֶם מִנֶּגְדִּי,
כִּי אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל,
בְּצִלָּהּ חָמַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפְרִיָּה מָתַק לְחִכִּי,
לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, שֶׁתְּשֻׁמּוּנִי עָלַיִךְ רֹאשֵׁךְ,
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן אֲנִי בֵּין הַבָּנִים.
שֶׁלָּמָּה אֶהְיֶה עוֹטִיהָ שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר,
וְכַמֶּלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים תְּשׁוּמוּנִי,
לְחַיֵּי בְּתּוֹרִים, וְצַוְּאָרַיִי בְּכַשּׁוּרִים,
אֶפְשֹׁט אֶת כֻּתְנָתִי, אֵיכָכָה אַלְבִּישֶׁנָּה.
בִּקְּשָׁה נַפְשִׁי אֶת שְׁאֵלָתִי, וְעִמִּי בְּבִקַּשְׁתִּי,
מִי יִתְּנֵנִי כְּאָח לִי אֶמָּצֵא בְּחוּץ,
אֵלֵךְ וְאֵצֵא הַשָּׂדֶה, אָלִין בַּכְּפָרִים,
אֶבְרַח וַאֲדָמָה לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים.
הַיּוֹשְׁבִים בַּגַּנִּים, עִם חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים, לְקוֹלִי שִׁמְעוּ:
אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה,
אַחִים לִי, וּמֶה אֶעֱשֶׂה לְאָחִי, בְּיוֹם שֶׁיְּדַבֵּר בָּם.
עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,
אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבִרְחָבוֹת אֲבַקְשָׁה,
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, מְצָאוּנִי הַשְּׁמָרִים,
הִכּוּנִי פְּצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי,
הַגִּידוּ נָא לִי, אֵת שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה אֶרְאֶה?
אָחֲזוּ בִּי, שׁוּעָלִים מְחַבְּלִים בַּכְּרָמִים,
צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הָאָבוֹת, אָמְרוּ לִי:
מָשְׁכֵנוּ אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ,
תְּבִיאֵנוּ הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, וְנֹאכַל פְּרִי מְגָדֶיךָ.
שִׂפְתוֹתֶיךָ שׁוֹשַׁנִּים, נֹטְפוֹת נֹפֶת, מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז,
בְּאֵר מַיִם חַיִּים, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ,
שִׂמְלוֹת זָהָב עִם נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף נַלְבִּישֵׁךְ,
אַפִּרְיוֹן נַעֲשָׂה לָךְ וְיֵצְאוּ וְיִרְאוּ בְּנֵי צִיּוֹן בַּעֲטָרָה שֶׁנֶּעֱטָרֵךְ.
רַק סֹב מִדַּרְכְּךָ, וּדְמֵה לְךָ לְדוֹדִי,
שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ,
אָנָה תֵּלֵךְ, אָנָה תִּפְנֶה, וּנְבַקְּשֵׁךְ מִשָּׁם.
וָאַעַן וְאוֹמֵר אֲלֵיהֶם: הָסֵבּוּ עֵינֵיכֶם מִנֶּגְדִּי,
כִּי אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל,
בְּצִלָּהּ חָמַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפְרִיָּה מָתַק לְחִכִּי,
לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, שֶׁתְּשֻׁמּוּנִי עָלַיִךְ רֹאשֵׁךְ,
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן אֲנִי בֵּין הַבָּנִים.
שֶׁלָּמָּה אֶהְיֶה עוֹטִיהָ שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר,
וְכַמֶּלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים תְּשׁוּמוּנִי,
לְחַיֵּי בְּתּוֹרִים, וְצַוְּאָרַיִי בְּכַשּׁוּרִים,
אֶפְשֹׁט אֶת כֻּתְנָתִי, אֵיכָכָה אַלְבִּישֶׁנָּה.
בִּקְּשָׁה נַפְשִׁי אֶת שְׁאֵלָתִי, וְעִמִּי בְּבִקַּשְׁתִּי,
מִי יִתְּנֵנִי כְּאָח לִי אֶמָּצֵא בְּחוּץ,
אֵלֵךְ וְאֵצֵא הַשָּׂדֶה, אָלִין בַּכְּפָרִים,
אֶבְרַח וַאֲדָמָה לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים.
הַיּוֹשְׁבִים בַּגַּנִּים, עִם חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים, לְקוֹלִי שִׁמְעוּ:
אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה,
אַחִים לִי, וּמֶה אֶעֱשֶׂה לְאָחִי, בְּיוֹם שֶׁיְּדַבֵּר בָּם.
