דעם דאזיגן שטיקל פאעזיע איז נישט "געזעצט" לויט די חוקי הפיוט צוליב דעם וואס ער'ז באזירט און אינספערירט פון "עטלף עיוור" פון חנן בן ארי
ווי אויך איז ער צי פערזענליך און עמאציאנאל פאר מיר אליין איהם אריינלייגן אין דעם געזעצן קעסטל פן נגינה, איך האף איר וועט הנאה האבן:
א) אני לא זהו זה, מזה בן מזה,
אני לא בנש"ק, גם כשגופי לרוחי לצערי נדבק,
כמה נסתי, כמה קויתי,
להיות כמו כולם, כמותם לישב במערב אולם,
ב) אני ענף סרק, מפחד מכל ברק,
גדלתי מעצי קטף, מרגיש עצמי נקטף,
כעץ נטוע מחדש, מדרס כסילים נודש,
בגנונים כזה רש, וגם דמי הנה נדרש,
ואם כי בחוץ, אני יושב במרוץ,
מדעתי איך אשוב, מה שבעיני חשוב,
את ריבי אריב, כל זקניי אקריב,
כי גדולתם גרם, היותי כזה רם,
ג)אני אכן קטן בערך, אך לעצמי מצאתי דרך,
והגעתי כמעט, פתחתי ת'עצמי לאט לאט,
התרגלתי לחשוב, לא לזרום אחר הרוב,
לא לחשוף היות אדמו"ר, שלשלת זהב ארוכה אגמור,
ד) כי תוכי בוער כבשן, אם כי הדבר מיושן,
אני כזה נער קטן, למה יגיע לי הכל במתן,
ואם זה לריק, אם אכן לא אסיק,
אז זה כי נפשי עייפה, מלהתחיל בתעופה,
ה) ואני מרים ענים, ליושב בשמים,
אני מזומן, אז אנא תן לי סימן,
שאשאר מי שאני, לא אקבל מה שבא לי,
שארגיש מנוסה, בנסיון חיים כבוסה
ווי אויך איז ער צי פערזענליך און עמאציאנאל פאר מיר אליין איהם אריינלייגן אין דעם געזעצן קעסטל פן נגינה, איך האף איר וועט הנאה האבן:
א) אני לא זהו זה, מזה בן מזה,
אני לא בנש"ק, גם כשגופי לרוחי לצערי נדבק,
כמה נסתי, כמה קויתי,
להיות כמו כולם, כמותם לישב במערב אולם,
ב) אני ענף סרק, מפחד מכל ברק,
גדלתי מעצי קטף, מרגיש עצמי נקטף,
כעץ נטוע מחדש, מדרס כסילים נודש,
בגנונים כזה רש, וגם דמי הנה נדרש,
ואם כי בחוץ, אני יושב במרוץ,
מדעתי איך אשוב, מה שבעיני חשוב,
את ריבי אריב, כל זקניי אקריב,
כי גדולתם גרם, היותי כזה רם,
ג)אני אכן קטן בערך, אך לעצמי מצאתי דרך,
והגעתי כמעט, פתחתי ת'עצמי לאט לאט,
התרגלתי לחשוב, לא לזרום אחר הרוב,
לא לחשוף היות אדמו"ר, שלשלת זהב ארוכה אגמור,
ד) כי תוכי בוער כבשן, אם כי הדבר מיושן,
אני כזה נער קטן, למה יגיע לי הכל במתן,
ואם זה לריק, אם אכן לא אסיק,
אז זה כי נפשי עייפה, מלהתחיל בתעופה,
ה) ואני מרים ענים, ליושב בשמים,
אני מזומן, אז אנא תן לי סימן,
שאשאר מי שאני, לא אקבל מה שבא לי,
שארגיש מנוסה, בנסיון חיים כבוסה