- זיך איינגעשריבן
- סעפ. 14, 2024
- מעסעדזשעס
- 89
- רעאקציע ראטע
- 705
א. מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שה׳יעקע-פּאָצעס׳ נכנסים לאכֹל בארוחת ערבתן, עַד סוֹף זמן שינה הראשׁוֹנה של הגערעס;
דברי הלעיקוואטער דיין.
והבד״ץ מאנ״ש אומרים: ביז ארום צוועלעווע איז גוט!
והטאשער דיין אומר: לאדעך אפ, עד שישכים דער אלטער פסח גראס לפארטאגס, ביסטו בסדר.
מעשה שבאו בניו מִוואַך נאַך.
אמרו לו: לא קראינו קרישמע!
אמר להם: שטריקעס וואס עטץ זענטץ, פארברענגט שעות על גבי שעות ביי וואך נאכטס און עטץ פארנאכלעסיגטס מעריב?… טוטס ענק אויס די קאפל!… פעטש זענט עטץ ווערד!…ומשנתקררה דעתו אמר להם: אִם עדיין לא השכים דער אלטער פסח גראס ל׳פארטאגס – חַיָּבִין אתם לקרות.
ולא זוֹ בלבד: אלא כל מה שאמרו הבד״ץ "עַד צוועלעוו אזייגער" – מִצְוָתָן עד שֶׁישכים דער אלטער פסח גראס. אכילת אפיקומן ו׳הושענות בינדן׳– מִצְוָתָן עד שֶׁישכים דער אלטער פסח גראס. וְכָל הנרקדין והנחגגין לְיוֹם אחד כגון מוצאי פורים ול״ג בעומר – מצותן כל הלילה עַד שֶׁיַשכים פסח גראס.
אם כן, למה אמרו הבד״ץ "עַד צוועלעוו אזייגער"? כדי להרחיק את האדם מִן הפוילע שטיקעס.
ב. מֵאֵימָתַי קורין את שמע בשחרית?
משיכיר בֵּין סאמעטענער הוט לשטאפענע הוט רבי אליעזר אומר: בֵּין פלאכער ביבער הוט להויכע ביבער הוט. (נ״א: בין סים טייטץ לסקווירא טייטץ). אחרים אומרים: בין ספרדי לאשכנזי. וגומרה עַד שיכבו ה׳גאסן לאמפן. (נ״א: עד שהדזשי פּי עס יהפוך משחור לתכלת). רבי יהושע אומר: עד ׳עלעווע׳, שכן דרך ה׳רעביש אייניקלעך׳ וה׳פארשלעפּטע קרענקן׳ לעמוד ב׳עלעווע׳. הקורא מכאן ואילך – איז אבי געזונט, כאדם הקורא בתיקון ליל שבועות ותיקן הכללי.
ג. בית דין של היעקעס אומרים:
בערב כל אדם יטו - פּלאַצן זי ביטע מיט עהרנפארכט ויקראו, וּבבוקר יעמדו פונקלישט שנאמר: "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״
וּבית דין של ההיימישע חסידים אומרים: מאך נישט משוגע, אלא כל אדם קורא - ווי ער גייט און שטייט, שנאמר: "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", ובלבד שיכוון ליבו לשמים מיט א ברען.
אם כן, למה נאמר "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"? בשעה שבני אדם - ווען די נישט נאכט פויגל שלאפן, ובשעה שבני אדם - די וואס שטייען אויף באצייטנס און פּאָפן נישט ביזן אלף השישי אריין, זענען וואך.
אמר רבי גרשון שווארץ: אני הייתי ב׳בי קיו אי׳,
והיטיתי את הקאר-סיט לקרות פונקלישט כדברי היעקעס,
וסיכנתי בעצמי מפני ה׳פּאָליס, כ׳האב געכאפט א פעטן טיקעט.
אמרו לו: ס׳איז זיך דיר געקומען, שעברת על מסורת רבותינו הקדושים יסדתם בהררי קדם, ביסט געווען אן אויבער חכם, האסט געמיינט ביסט קלוגער.
ד. בשחרית מברך - צוויי רעכטץ איינס לינקס,
ובמעריב - צוויי רעכטץ צוויי לינקס, אַחַת ארוכה - ווי א גומי פון א גאטשע, ואחת קצרה - א פיו ליינס ענד דעטס איט.
מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי ל׳אפחיפערן׳. ומקום שנהגו לקצר – אינו רשאי - צו צולייגן ווערטער, זיך אופמאכן גראמען, זיי מיר נישט קיין צילייגער.
כמו כן, מקום שנהגו - צו אויסלאזן מיט ברוך אתה – אֵינוֹ רשאי - זאל טון ווי זיינע רבי׳ס האבן אים געלערנט. ומקום שנהגו נישט אויס צולאזן מיט ברוך אתה – אֵינו רשאי - זאל נישט זיין קלוגער פון זיינע רבי׳ס.
ה. מזכירים ׳ויאמר׳ בלילות.
אמר רבי פישל בן ההעלמעטצער:
איך האב שוין א ווייסער בארד ווי אן אלטער זיידע
ולא זכיתי שתאמר ״ויאמר״ בלילות
עד שדרשה ישיבה בחור יונגער צוציק א פסוק, נאר אז ער טויג טויג ער:
שנאמר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ".
"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הימים,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הלילות. הכלל א דרשה א געשעפט.
וחכמים אומרים:
"יְמֵי חַיֶּיךָ" – דערווייל ווילאנג מיר געפונען זיך נעבעך אין פינסטערן גלות
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – מיט משיח׳ן אינאיינעם ומלכנו בראשינו במהרה בימינו אמן.
דברי הלעיקוואטער דיין.
והבד״ץ מאנ״ש אומרים: ביז ארום צוועלעווע איז גוט!
והטאשער דיין אומר: לאדעך אפ, עד שישכים דער אלטער פסח גראס לפארטאגס, ביסטו בסדר.
מעשה שבאו בניו מִוואַך נאַך.
אמרו לו: לא קראינו קרישמע!
אמר להם: שטריקעס וואס עטץ זענטץ, פארברענגט שעות על גבי שעות ביי וואך נאכטס און עטץ פארנאכלעסיגטס מעריב?… טוטס ענק אויס די קאפל!… פעטש זענט עטץ ווערד!…ומשנתקררה דעתו אמר להם: אִם עדיין לא השכים דער אלטער פסח גראס ל׳פארטאגס – חַיָּבִין אתם לקרות.
ולא זוֹ בלבד: אלא כל מה שאמרו הבד״ץ "עַד צוועלעוו אזייגער" – מִצְוָתָן עד שֶׁישכים דער אלטער פסח גראס. אכילת אפיקומן ו׳הושענות בינדן׳– מִצְוָתָן עד שֶׁישכים דער אלטער פסח גראס. וְכָל הנרקדין והנחגגין לְיוֹם אחד כגון מוצאי פורים ול״ג בעומר – מצותן כל הלילה עַד שֶׁיַשכים פסח גראס.
אם כן, למה אמרו הבד״ץ "עַד צוועלעוו אזייגער"? כדי להרחיק את האדם מִן הפוילע שטיקעס.
ב. מֵאֵימָתַי קורין את שמע בשחרית?
משיכיר בֵּין סאמעטענער הוט לשטאפענע הוט רבי אליעזר אומר: בֵּין פלאכער ביבער הוט להויכע ביבער הוט. (נ״א: בין סים טייטץ לסקווירא טייטץ). אחרים אומרים: בין ספרדי לאשכנזי. וגומרה עַד שיכבו ה׳גאסן לאמפן. (נ״א: עד שהדזשי פּי עס יהפוך משחור לתכלת). רבי יהושע אומר: עד ׳עלעווע׳, שכן דרך ה׳רעביש אייניקלעך׳ וה׳פארשלעפּטע קרענקן׳ לעמוד ב׳עלעווע׳. הקורא מכאן ואילך – איז אבי געזונט, כאדם הקורא בתיקון ליל שבועות ותיקן הכללי.
ג. בית דין של היעקעס אומרים:
בערב כל אדם יטו - פּלאַצן זי ביטע מיט עהרנפארכט ויקראו, וּבבוקר יעמדו פונקלישט שנאמר: "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״
וּבית דין של ההיימישע חסידים אומרים: מאך נישט משוגע, אלא כל אדם קורא - ווי ער גייט און שטייט, שנאמר: "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", ובלבד שיכוון ליבו לשמים מיט א ברען.
אם כן, למה נאמר "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"? בשעה שבני אדם - ווען די נישט נאכט פויגל שלאפן, ובשעה שבני אדם - די וואס שטייען אויף באצייטנס און פּאָפן נישט ביזן אלף השישי אריין, זענען וואך.
אמר רבי גרשון שווארץ: אני הייתי ב׳בי קיו אי׳,
והיטיתי את הקאר-סיט לקרות פונקלישט כדברי היעקעס,
וסיכנתי בעצמי מפני ה׳פּאָליס, כ׳האב געכאפט א פעטן טיקעט.
אמרו לו: ס׳איז זיך דיר געקומען, שעברת על מסורת רבותינו הקדושים יסדתם בהררי קדם, ביסט געווען אן אויבער חכם, האסט געמיינט ביסט קלוגער.
ד. בשחרית מברך - צוויי רעכטץ איינס לינקס,
ובמעריב - צוויי רעכטץ צוויי לינקס, אַחַת ארוכה - ווי א גומי פון א גאטשע, ואחת קצרה - א פיו ליינס ענד דעטס איט.
מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי ל׳אפחיפערן׳. ומקום שנהגו לקצר – אינו רשאי - צו צולייגן ווערטער, זיך אופמאכן גראמען, זיי מיר נישט קיין צילייגער.
כמו כן, מקום שנהגו - צו אויסלאזן מיט ברוך אתה – אֵינוֹ רשאי - זאל טון ווי זיינע רבי׳ס האבן אים געלערנט. ומקום שנהגו נישט אויס צולאזן מיט ברוך אתה – אֵינו רשאי - זאל נישט זיין קלוגער פון זיינע רבי׳ס.
ה. מזכירים ׳ויאמר׳ בלילות.
אמר רבי פישל בן ההעלמעטצער:
איך האב שוין א ווייסער בארד ווי אן אלטער זיידע
ולא זכיתי שתאמר ״ויאמר״ בלילות
עד שדרשה ישיבה בחור יונגער צוציק א פסוק, נאר אז ער טויג טויג ער:
שנאמר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ".
"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הימים,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הלילות. הכלל א דרשה א געשעפט.
וחכמים אומרים:
"יְמֵי חַיֶּיךָ" – דערווייל ווילאנג מיר געפונען זיך נעבעך אין פינסטערן גלות
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – מיט משיח׳ן אינאיינעם ומלכנו בראשינו במהרה בימינו אמן.
לעצט רעדאגירט:
