ילד קטן

[קאצקער]

מִסְתַּכֵּל עַל הַיֶּלֶד הַקָּטָן הַזֶּה,
אֵין מְתֹם מִכַּף רֶגֶל עַד חָזֶה,
בְּמֵרוֹץ כְּמוֹ כֻּלָּם לֹא נִתְבַּזֶּה,
אֲבָל מֵהַלֵּב וּמַעֲלָה הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה,
הֲמוֹן רְגָשׁוֹת וְאֵין מַעֲנֶה,

אָכֵן קָטָן אֲבָל מֵבִין הַכֹּל,
כָּל הַקֹּדֶשׁ אֶצְלוֹ כַּחוֹל,
צוֹעֵק בַּחֹשֶׁךְ לֹא שׁוֹמֵעַ קוֹל,
כַּחֲמוֹר נוֹשֵׂא בְּלִי שׁוּם עֹל,

לְוַאי שֶׁתָּבִין אֵיךְ רוֹקְדִים עָלֶיךָ,
אֵיךְ כֻּלָּם כּוֹעֲסִים עַל גַּבֶּיךָ,
וְאַתָּה שׁוֹתֵק, לֹא אוֹמֵר לְךָ אַשְׁרֶיךָ,
כִּי אֵין מוֹחֵק, לְכָל מַכְאוֹבֶיךָ,

לוּאִי וְאוּכַל לְהַגִּיד לוֹ כַּמָּה מִלִּים,
לְהַסְבִּיר לוֹ פּוֹלִיטִיקָה וְדִילִים,
לִזְרֹק לְיַעֲדוֹ מַחְמָאוֹת כְּטִילִים,
לְפָחוֹת לִהְיוֹת טוֹב וְרַע בְּלִילִים,

אֵיךְ עָצַרְתִּי אֶת עַצְמִי לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ,
קִבַּלְתִּי אֶת הַכֹּל שָׁלֵם וְלֹא בערך,
אֵיךְ לִפְנֵי כֻּלָּם כָּרַעְתִּי אֶת הַבֶּרֶךְ,
וְאַחֲרֵי הַכֹּל נִשְׁאַרְתִּי עִם כָּל הסרח,

כִּי הִגְדַּלְתִּי,
וְאֵין רוֹפֵא,
מַלְּטִי,
וְאֵין חוֹפֶה,
דֶּמַע זִלְעַפְתִּי,
וְאֵין צוֹפֶה,
עַצְמִי בָּדַלְתִּי,
וּמִמַּסָּד שָׁלַלְתִּי!

 

[פארבלאנדזשעט]

היום לראשונה, דרכתי בשורותיך,
ולא יכולתי – לא לרגע – לעצור.
שיר אחר שיר, כמו לחש בלבבי,
פתחת בי דלת, ישנה מימי נעור.

מה שחשבתי שנים – אתה כתבת,
בדיוק, כאילו היית בי נסתר.
אני רק נשאתי מחשבות חרישיות,
ידיי דוממות – ואתה כתבת אש בשער.

@קאצקער , כותב נשמה ולב,
על שפת אמת שפוגשת את הרוח – תודה.
במילים שלך – מצאתי אותי,
כמו קול ישן שחוזר בי לנוח.