די אידישע חכמה און טפשות

דער גמ' וואס דו דערמאנסט דא איז אין ב"ב דף ע"ה ע"א און די לשון הגמ' איז אזוי אמר רבי יוחנן: אני ראיתי אותו מקום שבו שמים וארץ נוגעים זה בזה, ונראית לפני כחופה לבנה. וואס בעצם וויל דארט ר' יוחונן ארויס ברענגען גאר א צווייטע נקידה קוק אריין אין די ראשונים און אין די מהרש"א וויאזוי זיי זענען מסביר די ווערטער פון ר' יוחנן.
דער רש"ש (פסחים צד.) שרייבט שוין אז די גמרא אין ב"ב עה. פון ר' יוחנן מיינט נישט כפשוטו...

וז"ל: גמרא א"ר שיתא אלפי פרסי הוי עלמא כו'. המעיין יראה דכוונתו על היקף חצי הגלגל השמיימי, ובס' העוין שגה בזה בהביאו דבריו לראיה על עובי כדור הארצי ע"ש בבה"ע בראשיתו ואולי יאמר דקבלתו (כדאמר חדא גמרא) אמת אך על כוונה אחרת, שוב מצאתי כדברים האלה במ"ע חלק א"ב ס"פ כ"ח:

נאך שרייבט ער דארט:

תוס' ד"ה כל כו'. הך פליגא כו'. וכן ברש"י ד"ה כל וד"ה תחת שכ' בימים כו'. הכל הוא כפי הנראה מפשטות ספורי דרבב"ח בב"ב דנשקי ארעא ורקיע אהדדי ושארי מאמרים דהארץ נוגעת בקצותיה באמצעית הרקיע, ואם כן הוי היקף חצי רקיע פעם וחצי בכמו רוחב הארץ אבל לפי מה שהתבאר במופת ובנסיון אשר הארץ כמו מרכז בתוך עגול הרקיע (ומאמרי הש"ס אשר לכאורה מורים נגד זה יש להם כוונה אחרת פנימית) א"ש בפשיטות:
 
רעדנדיג פון גמרות וואס אויבנאויף שטימען נישט מיט'ן מציאות איז כדאי מעתיק צו זיין נאך א גמרא אין פסחים צד. וצריך ביאור

אמר רבא שיתא אלפי פרסי הוי עלמא וסומכא דרקיעא אלפא פרסי...

ת"ר חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין...

חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין תניא ר' נתן אומר בימות החמה חמה מהלכת בגובה של רקיע לפיכך כל העולם כולו רותח ומעינות צוננין בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי רקיע לפיכך כל העולם כולו צונן ומעינות רותחין תנו רבנן בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין תמוז אב ואלול מהלכת בישוב כדי לבשל את הפירות תשרי מרחשון וכסליו מהלכת בימים כדי ליבש את הנהרות טבת שבט ואדר מהלכת במדבר שלא ליבש את הזרעים:​
 
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין
שטעל דיך פאר מ'וואלט פארגעלערנט היינט צוטאגס אין חדר די ווערסיע אין סייענס פון חכמי אומות העולם אלס אן אלטערנאטיוו צו חכמי ישראל, און מ'וואלט גאר צוגעלייגט: "ונראין דבריהן מדברינו" וואספארא סקאנדאל דאס וואלט פאראורזאכט... סאך ערגער ווי קאמאן קאור אדער קריטיקל טינקינג.

דאס צייגט אז חז"ל זעלבסט זענען נישט געווען 100 פראצענט איבערצייגט אין זייערע אייגענע באהויפטונגען בייחס צו סייענס​
 
די גמרא אין מסכת תמיד זאגט אז אלעקסאנדער מוקדון איז געפארן מיט א אדלער אזוי הויך ביז ער האט געזען די וועלט ווי א באל.
 
דער לשון הגמ' איז דארט "כדור שהעולם עשוי ככדור". (דף מ''א ע''א)
???
די לשון הגמרא דארט איז ענדערש:
כדור. שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו ככדור.
דאס מוז אבער בכלל נישט מיינען אז די גמרא מיינט צו זאגן אז די וועלט איז רינדיג ווייל איין שורה פארדעם שטייט די זעלבע ווערטער ממש אויף א פייגל:
צפור. שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו כצפור.
איך גלייב נישט אז דו האלסט אז די גמרא האט געהאלטן אז די וועלט זעהט אויס ווי א פייגל.

די געדאנק אז די גמרא מיינט דא אז די וועלט זעהט אויס רינדיג קומט פון תוספות וואס ברענגט עס פונעם ירושלמי, אבער אז מען קוקט אריין אינעם ירושלמי אליינס זעהט מען אז ווען זיי זאגן "העולם ככדור" מיינען זיי נאר די יבשה און נישט דעם ים, וואס דאס מיינט ווארשיינדליך אז זיי האבן געהאלטן אז די וועלט איז א סירקל און נישט ממש א באלי.

אז מען רעדט שוין... דא האסטו פסחים צד:
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין
די גאנצע גמרא פון אנהייב ביזן סוף איז נישט אויסגעהאלטן לויטן מציאות (נישט די שיטת חכמי ישראל, און אויך נישט רבי'ס ראיה).

עדיט:
זעה איך אז @אפטימיסטיש האט שוין געברענגט די גמרא אין פסחים... ברוך שכיוונתי.
 
די גמרא אין מתכת תמיד זאגט אז אלעקסאנדער מוקדון איז געפארן מיט א אדלער אזוי הויך ביז ער האט געזען די וועלט ווי א באל.
וואו אין מסכת תמיד? כ'האב נישט געוואוסט אז דער בבלי ברענגט אויך די מעשה...

אז מען רעדט שוין פון מסכת תמיד... האב איך יעצט געטראפן די גמרא אין תמיד לב:
תנא דבי אליהו גיהנם למעלה מן הרקיע וי"א לאחורי הרי חשך.
איך פריי מיך ענק צו לאזן הערן אז ס'איז שוין נישטא קיינע בעלי עבירה היינט און דעריבער פעלט זיך מער נישט אויס קיין גיהנם.
מיר קענען היינט די וועלט אביסל בעסער און מיר ווייסן אז ס'איז נישטא קיין גיהנם נישט אויף די פלאנעט (אונטער די הרי חושך), און נישט העכער די אטמאספערע (וואס זיי האבן ווארשניידליך אנגערופן הימל).
 
וואו אין מסכת תמיד? כ'האב נישט געוואוסט אז דער בבלי ברענגט אויך די מעשה...

אז מען רעדט שוין פון מסכת תמיד... האב איך יעצט געטראפן די גמרא אין תמיד לב:
תנא דבי אליהו גיהנם למעלה מן הרקיע וי"א לאחורי הרי חשך.
איך פריי מיך ענק צו לאזן הערן אז ס'איז שוין נישטא קיינע בעלי עבירה היינט און דעריבער פעלט זיך מער נישט אויס קיין גיהנם.
מיר קענען היינט די וועלט אביסל בעסער און מיר ווייסן אז ס'איז נישטא קיין גיהנם נישט אויף די פלאנעט (אונטער די הרי חושך), און נישט העכער די אטמאספערע (וואס זיי האבן ווארשניידליך אנגערופן הימל).
איבער געקיקט, איך מיין אז די ביסט גערעכט, איך זעה עס נישט דארט.
 
א"ר יונה אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה [יְרוּשַׁלְמִי, עֲבוֹדָה זָרָה ג]
 
א"ר יונה אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה [יְרוּשַׁלְמִי, עֲבוֹדָה זָרָה ג]
דזשינקס. איך מעק עס אויס
 
אז מען רעדט שוין... דא האסטו פסחים צד:
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין
די גאנצע גמרא פון אנהייב ביזן סוף איז נישט אויסגעהאלטן לויטן מציאות (נישט די שיטת חכמי ישראל, און אויך נישט רבי'ס ראיה).
מפחד אני להכניס ראשי בין ההרים הרמים, אבער, העולם עגול, הרקיע סביב העולם, למעלה מראשי ותחת רגלי גם כן, השמש סובב והולך בין הרקיע והארץ, ביום הוא מעל הארץ (תחת הרקיע), ובלילה הולך תחת הארץ (מעל הרקיע), וזה דברי חכמי ישראל, חכמי האומות אמרו הארץ שטיח והרקיע כחצי עגול מעל הרקיע,
 
  • לייק
רעאקציעס: Yesh
אז מען רעדט שוין... דא האסטו פסחים צד:
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין
די גאנצע גמרא פון אנהייב ביזן סוף איז נישט אויסגעהאלטן לויטן מציאות (נישט די שיטת חכמי ישראל, און אויך נישט רבי'ס ראיה).
רבינו חננאל שם:

ואע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם
 
מפחד אני להכניס ראשי בין ההרים הרמים, אבער, העולם עגול, הרקיע סביב העולם, למעלה מראשי ותחת רגלי גם כן, השמש סובב והולך בין הרקיע והארץ, ביום הוא מעל הארץ (תחת הרקיע), ובלילה הולך תחת הארץ (מעל הרקיע), וזה דברי חכמי ישראל, חכמי האומות אמרו הארץ שטיח והרקיע כחצי עגול מעל הרקיע,
עס איז מחודש וואס מען זאגט דא, אבער עס איז נישט משמע אז דאס איז דער פשט.

עס ווערט פארשטאנען, אז די חכמי ישראל האבן געהאלטן אז די זון גייט ביינאכט העכער די הימל. עס גייט קודם אריין בעובי הרקיע, און עס איז סובב הולך מעל לרקיע ממערב למזרח. נאכדעם איז ער שואף זורח משם.

דער רבינו תם איז מיט דעם מסביר זיין שיטה פון ד' מיל (72 מינוט), ווייל דאס איז דער זמן וואס עס געדויערט פאר די זון אדורך צושפאצירן די עובי רקיע. שפעטערע ווי דער מנחת כהן און אנדערע זענען מסביר, אז די שיטה פון רבינו תם קען אויסהאלטן אפילו נאך די חכמי האומות, אז די זון גייט למטה מן הקרקע, און עס איז נישט שייך דער הסבר פון "עובי רקיע". איז אבער שייך צו זאגן די זעלבע הנחות אויך אויף די עובי אטמאספערע.

דער רמב"ם אין הלכות קידוש החודש האט שוין ארויסגעהאט די מהלכי חמה כוכבים ומזלות, וואס שטימען וואונדערליך מיט די לעצטע אסטראנאמישע חשבונות. זאגט ער, אז ער האט געלערנט די ספרים פון די חכמי האומות, ווייל די ספרים פון שבט יששכר און די סנהדרין זענען פארלוירן. ער איז מרמז אז די מסדרי הש"ס האבן שוין נישט געהאט אלע אינפארמאציע בנוגע די הילוכי חמה ולבנה, אבער די יודעי בינה לעיתים און די סנהדרין האבן עס יא געהאט, נאר זיי האבן געהאלטן די זאכן און חשבונות אלס א דבר נסתר, און עס איז נעלם געווארן מיט די גליות.
 
רבינו חננאל שם:

ואע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם
דער לשון פון רמב״ם אין מורה ג.יד, ולא תבקש ממנו שיסכים כל מה שזכרוהו (חז״ל) מענין התכונה, למה שהענין נמצא, כי החכמות הלימודיות היו בזמנים ההם חסרים, ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים אבל מאשר הם חכמי הדורות ההם (לויט זייער וויסענשאפט) או כאשר שמעום מחכמי הדורות ההם (לויט ווי זיי האבן גיהערט פון די זיייערע צייט חכמים),
בקיצור ער זאגט מען דארף נישט עקספעקטן אז וואס די חז״ל האבן גיזאגט אין אסטרונומיה, אין זייער צייט, אז עס מוז שטימען מיט די שפעטערע ערפינדונגען , ווען עס איז נתגלה גיווארן זאכן וואס מען האט נישט גיקענט וויסען פריער, ווייל זיי זאגן נישט די זאכן אלץ קבלה מסיני, נאר מפי דברי חכמים און דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו, מי לנו גדול .
 
דער לשון פון רמב״ם אין מורה ג.יד, ולא תבקש ממנו שיסכים כל מה שזכרוהו (חז״ל) מענין התכונה, למה שהענין נמצא, כי החכמות הלימודיות היו בזמנים ההם חסרים, ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים אבל מאשר הם חכמי הדורות ההם (לויט זייער וויסענשאפט) או כאשר שמעום מחכמי הדורות ההם (לויט ווי זיי האבן גיהערט פון די זיייערע צייט חכמים),
בקיצור ער זאגט מען דארף נישט עקספעקטן אז וואס די חז״ל האבן גיזאגט אין אסטרונומיה, אין זייער צייט, אז עס מוז שטימען מיט די שפעטערע ערפינדונגען , ווען עס איז נתגלה גיווארן זאכן וואס מען האט נישט גיקענט וויסען פריער, ווייל זיי זאגן נישט די זאכן אלץ קבלה מסיני, נאר מפי דברי חכמים און דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו, מי לנו גדול .
רח"ל מהאי דעתא!
ווען דער רבי זאל זיין געזונט זאל נאר הערן אזעלכע ווערטער וואלט ער קריעה געריסן!
ווי קען א איד לייקענען אין די קלארע מסורה אז ווען מען לערנט תורה לשמה זעהט מען אלע חכמות אין די תורה?
צו וויל מען דא ח"ו זאגן אז דער הייליגער xxx וואס האט זיך געקענט דינגען מיטן דאקטאר וויאזוי צו מאכן דעם אפעראציע האט געלערנט א העכערע מדריגה תורה לשמה ווי די הייליגע חז"ל?!
צו האט דען הרה"ק מxxxx וואס האט פשוט מיט לערנען באוויזן אויפצוקומען מיט xxx, האט ער דען געלערנט א בעסערע תורה ווי חז"ל?!

אדער וויל מען דא אינגאנצן לייקענען אז אין די תורה זעהט מען אלע חכמות??!!
או לאזניים שכך שומעות!!!
ווי קען א היימישער איד שרייבן אזעלכע ווערטער??!!

מוז טאקע זיין אז מיר האלטן שוין בעקבתא דמשיחא ווען חוצפה יסגי, חכמת סופרים תסרח, און נערים פני זקנים ילבינו....
זאל מיר שוין טאקע זוכה זיין צו ובא לציון גואל וכו'
 
דער לשון פון רמב״ם אין מורה ג.יד, ולא תבקש ממנו שיסכים כל מה שזכרוהו (חז״ל) מענין התכונה, למה שהענין נמצא, כי החכמות הלימודיות היו בזמנים ההם חסרים, ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים אבל מאשר הם חכמי הדורות ההם (לויט זייער וויסענשאפט) או כאשר שמעום מחכמי הדורות ההם (לויט ווי זיי האבן גיהערט פון די זיייערע צייט חכמים),
בקיצור ער זאגט מען דארף נישט עקספעקטן אז וואס די חז״ל האבן גיזאגט אין אסטרונומיה, אין זייער צייט, אז עס מוז שטימען מיט די שפעטערע ערפינדונגען , ווען עס איז נתגלה גיווארן זאכן וואס מען האט נישט גיקענט וויסען פריער, ווייל זיי זאגן נישט די זאכן אלץ קבלה מסיני, נאר מפי דברי חכמים און דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו, מי לנו גדול .
ענליך צו דעם שרייבט דער רמב"ם (משנה תורה, זמנים, קידוש החודש יז-כד) "וטעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין. והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים. והראיה על כל דבר ודבר. היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים. אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו. ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע.

היינטיגע צייטן וואלט מען דעם רמב"ם באצייכנט אלס אן אויפגעקלערטער משכיל (דעמאלטס אויכעט כידוע)....

אין אנדערע ווערטער: דער רמב"ם זאגט אז אלעס וואס חז"ל האבן געשאצט צו זיין די מציאות אין אסטראנאמיע איז באזירט אויף חכמי יון בזמניהם (למשל Ptolemy וואס האט געגלייבט אז די וועלט שטייט אויף איין פלאץ און אלעס דרייט זיך ארום איר). דעריבער אז זאכן שטימען נישט, זאלסטו בלעימען חכמי יון​
 
אן אנדערע גמרא וואס שטימט ממש נישט מאטעמאטיש איז אין מסכת סוכה (ח.)" כל שיש בהיקיפו ג' טפחים יש בו רחב טפח, תוספות (עירובין יד. ד"ה והאיכא) פרעגט טאקע: "וקשיא דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות" די פראבלעם איז אז תוספות ענטפערט נישט 🤷‍♀️
 
אן אנדערע גמרא וואס שטימט ממש נישט מאטעמאטיש איז אין מסכת סוכה (ח.)" כל שיש בהיקיפו ג' טפחים יש בו רחב טפח, תוספות (עירובין יד. ד"ה והאיכא) פרעגט טאקע: "וקשיא דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות" די פראבלעם איז אז תוספות ענטפערט נישט 🤷‍♀️
דא איז די קשיא פילפאכיג שווערער ווי ביי אסטראנאמישע טעותים, ווארום האסט נישט געקענט נעמען א בענדל/מעסטער און עס איינפאך אפמעסטן???

בעסער געזאגט: האסט נישט מורא געהאט אז אנדערע וועלן עס יא אפמעסטן?

וואס טוט זיך מיט'ן ירחיק עדותו?
 
אן אנדערע גמרא וואס שטימט ממש נישט מאטעמאטיש איז אין מסכת סוכה (ח.)" כל שיש בהיקיפו ג' טפחים יש בו רחב טפח, תוספות (עירובין יד. ד"ה והאיכא) פרעגט טאקע: "וקשיא דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות" די פראבלעם איז אז תוספות ענטפערט נישט 🤷‍♀️
פורטל הדף היומי: מאגר ספרים - היחס שבין היקף המעגל...
 
עס איז נישט אזא פראבלעם,תוספות זאגט אז עס איז נישט מדוייק, אבער כך שיערו חכמים,אז מען זאל להלכה דן זיין כל שיש ברחבו טפח יש בהיקיפו שלשה טפחים, ווייל דער פסוק גיט די נומבערס,ביי
דעם ים שעשה שלמה לערנט מען אויס (א סמך )
אז פאר מעזשורמענטס אין די הלכה, נוצט דעם פארמולא, עס מוז נישט ממש שטימען מיט די מציאות פון מדידה אויף די האר , און דער אמת איז אז אלע שיעורי חכמים זענען אויף דעם אופן, ווי אזוי זיי האבן קובע גיוועהן - לדוגמא אז מען עסט א ככותבת אום יום כפור קומט מלקות , אדער בשוגג ברענגט ער קרבן חטאת , ווייל מען האט קובע אז בככותבת מייתבא דעתיה , אויב איז א משהו חסר איז ער פטור , אין מציאות איז דען אזוי, אז פונקט ביי דעם שיעור ווערט דער הונגעריגער בארוהיגט ?
שיעור סוכה פונקט שבעה טפחים , ווייל דענסטמאהל פאסט זיך אריין, זיין ראשו ורובו,
שיעור מקוה פונקט ארבעים סאה ווייל דענסטמאהל
קען זיין כל בשרו במים ,שיעור סילוק וסת נאך לידה
( לגבי וסת קבוע ) כ״ד חודש, שיעור מניקה לגבי מינקת חבירו כ״ד חודש , שיעור ביי ניטל הכבד אז עס זאל נישט זיין טריפה - וואס אינה יכולה לחיות -
איז כזית במקום חיותא , נאך און נאך , האט די הלכה קובע גיוועהן א שיעור , די תלמוד לערנט אז
שיעורים איז הלכה למשה מסיני , עס מוז נישט זיין
פונקטליך פעקטשועל , די הלכה איז נישט סייענס, איז דער כלל, כל שיש ברחבו טפח אויך א שיעור,
ולא קשה מידי .
 
דא איז די קשיא פילפאכיג שווערער ווי ביי אסטראנאמישע טעותים, ווארום האסט נישט געקענט נעמען א בענדל/מעסטער און עס איינפאך אפמעסטן???

בעסער געזאגט: האסט נישט מורא געהאט אז אנדערע וועלן עס יא אפמעסטן?

וואס טוט זיך מיט'ן ירחיק עדותו?
וועגן דעם ברענגט דאך די גמרא א פסוק, ווייל להלכה איז עס אזוי הגם ס'שטימט נישט אינגאנצן.
 
Back
Top