כח התפילה: טאקע "בדוק ומנוסה"? (די וועלט, ח')

די וועלט, דער מענטש און אידישקייט, חלק ח' - כח התפילה: טאקע "בדוק ומנוסה"?

מען קען טרעפן אלע פאריגע ארטיקלען אין דער סעריע דא.

איך וויל ספעציעל באדאנקען @דער גאלדענער אדלער פארן מיר אונטערשטופן און נודנען ממשיך צו זיין. דאס איז מיר באמת א גרויסער חיזוק ווייטער אנצוגיין מיט דער צייט־פארנעמענדיגער ארבעט, אין אן אויסערגעווענטליך־פארנומענער צייט אין מיין לעבן.


דאס ווייסט יעדער חרדישער איד אז ווען מען דארף עפעס אדער מען איז אין אן עת־צרה אדער א שווערן מצב, בעט מען זיך אויס מיטן תהילים'ל און מען דאוונט און דער אייבערשטער העלפט. תפילה און תחנונים האט א מורא'דיגער כח און קיין איין תפילה גייט נישט אומזיסט. ווען איינער איז נעבעך ערנסט קראנק אדער דארף א ישועה, ווייסט מען אז די בעסטע עצה איז זיך אויסצוגיסן דאס הארץ פארן רבונו־של־עולם און ער וועט שוין העלפן.

אט די אמונה שטעלט בעצם פאר גאר א ווייטגרייכנדע פראפאזיציע. זי זאגט אז די וועלט איז אויסגעשטעלט אויף אזא אופן אז תפילה האט א כח צו אפירברענגען תוצאות וואס וואלטן נישט פארגעקומען אן דעם. צב"ש, א געוויסע חולה וואלט געשטארבן ווען נישט די תפילות, אבער א דאנק זיי האט ער זיך אויסגעהיילט און געבליבן לעבן. די זעלבע חולה, ווען מ'דאוונט ווען נישט פאר אים, וואלט ער געשטארבן פון זיין קרענק.

מען קען אויסדרוקן די אמונה אין פארעם פון א טעאריע איבער דער וועלט און וויאזוי זי ארבעט. די "תפילה טעאריע" זאגט אז תפילה האט א מעטאפיזישער כח וואס קען גורם זיין געוויסע עפעקטן און תוצאות.

אין פאריגן ארטיקל האבן מיר ארומגעשמועסט אז דער געוואלדיגער כח פון סייענס זיך צו דערגרינטעווען צום אמת קומט פון דעם וואס אירע טעאריעס זענען טעסטירבאר און פאלסיפיצירבאר. א סייענטיפישע טעאריע מאכט פאראויסזאגונגען וואס מען קען עמפיריש עקזאמינירן; די רעזולטאטן פון אט די עקספערימענטן וועלן אדער פאלסיפיצירן די טעאריע, אדער איר שטיצן.

וואספארא טעסטירבארע פאראויסזאגונגען מאכט די "תפילה טעאריע"? מען הערט אפט מענטשן זאגן אז געוויסע תפילות אדער סגולות אדער ברכות זענען "בדוק ומנוסה". מן הסתם דארף מען דאס צו זאגן אויפן עצם כח התפילה אז דאס איז "בדוק ומנוסה": אלע ווייסן און אין אלע דורות האט מען דאס געוואוסט אז תפילה ארבעט. איז לאמיר דאס "בודק ומנסה" זיין, אבער נישט סתם אבי געזאגט "בדוק ומנוסה", נאר טאקע אויף א דורכגרינטליכן און סייענטיפישן אופן. אז עס איז אזוי קלאר אז תפילה ארבעט, נו לאמיר דאס עקזאמינירן סייענטיפיש.

איז וואספארא טעסטירבארע פאראויסזאגונגען מאכט די "תפילה טעאריע"? נאאיוו וואלט מען געקענט זאגן אז די פאראויסזאגונג איז אז אויב איינער דאוונט פאר עפעס וועט ער טאקע דערגרייכן די געוואונטשענע תוצאה. משא"כ אויב ער דאוונט נישט וועט ער נישט קריגן וואס ער וויל.

אבער דאס ווייסט אפילו א קינד אז נישט אזוי ארבעט תפילה. אסאך מאל דאוונט מען און מען ווערט נישט געהאלפן, און מאידך גיסא קען מען געהאלפן ווערן אן דאווענען אויך. דאס אליין איז פארשטייט זיך נאכנישט קיין קשיא: דער אייבערשטער פירט זיין וועלט אויף א קאמפליצירטן אופן און מיר פארשטייען נישט אלע חשבונות. פיין.

אבער צוריק צו דער שאלה: וואספארא טעסטירבארע פאראויסזאגונגען מאכט די "תפילה טעאריע"? אויף וועלכן אופן זעט די וועלט אויס ווי זי זעט אויס וויבאלד די תפילה טעאריע איז גילטיג? אויף וועלכן אופן וואלט די וועלט אויסגעזען אנדערש ווען די תפילה טעאריע וואלט דארט נישט געגאלטן און ווען תפילה וואלט טאקע נישט געהאלפן? וויאזוי קען מען פונאנדערשיידן צווישן אט די צוויי טעארעטישע וועלטן? וואספארא סימנים זעט זיך אין אונזער וועלט טאקע דערפאר וויבאלד תפילה העלפט? אז עס איז "בדוק ומנוסה" מוז דאך זיין עפעס שפורן! נו, וואס זענען זיי און וואו טרעפט מען זיי?

ווילט זיך אפשר זאגן אזוי: פארשטייט זיך אז אין יעדן ספעציפישן פאל איז דא חשבונות וואס מיר פארשטייען נישט. אבער אז מ'קוקט אויף דעם סטאטיסטיש, בסך הכל, וועט מען זען אז די פאר וועמען מען דאוונט האבן מער אויסזיכטן צו האבן א ישועה ווי די פאר וועמען מען דאוונט נישט. דאס הייסט, צב"ש, אז מען וועט קוקן אויף אלע חולים אויף דער וועלט, וועט מען זען אז די פאר וועמען מען דאוונט ווערן אויסגעהיילט אין העכערע פראצענטן ווי די פאר וועמען מען דאוונט נישט.

לכאורה דארף דאס צו זיין א טעסטירבארע פאראויסזאגונג פון דער "תפילה טעאריע". דאס מיינט אז מען דארף צו קענען טעסטירן אט די פאראויסזאגונג און די רעזולטאטן וועלן אונז זאגן צו די טעאריע איז פאלסיפיצירט אדער געשטיצט.

אין 2006 האבן פארשערס זיך טאקע ארויסגעלאזט דאס צו טעסטירן סייענטיפיש[1]. זיי האבן נאכגעפאלגט צוויי גרופעס חולים, וואס פאר איינער האט מען געדאוונט און פאר דער צווייטער נישט. די רעזולטאטן האבן נישט געוויזן קיין שום אינטערשייד צווישן די צוויי גרופעס. די שטודיע איז דאן רעפּליקירט געווארן דורך מערערע פארשערס וואס זענען אלץ צוגעקומען צום זעלבן רעזולטאט.

נו, האבן מיר אפגעפרעגט די תפילה טעאריע? אפאלאגעטן וועלן טענה'ן אז דאס פרעגט נאך גארנישט אפ. די מתפללים זענען געווען קריסטן און האבן געפרעפלט צו יאשקען. נו, זאל דאס דען העלפן?!

מיר זוכן דא טעסטירבארע פאראויסזאגונגען וואס קענען ווערן פאלסיפיצירט. איז לאמיר פרעגן די אפאלאגעטן צי זיי וואלטן גרייט געווען תולה צו זיין זייער אמונה אינעם כח התפילה אויף די רעזולטאטן פון א שטודיע וואס זאל נאכקוקן אידישע מתפללים דייקא. צי קענען מיר ארויסדרונגען אז טאמער זאל אזא שטודיע אויך ווייזן א נול־ראזולטאט וועלן זיי אפלאזן די אמונה? סוף־כל־סוף איז דאך דאס די גאנצע נקודה פון טעסטירבארקייט און פאלסיפיצירבארקייט, אז טאמער ווערט א טעאריע טעסטירט און פאלסיפיצירט מיינט דאס אז די טעאריע איז אפגעפרעגט געווארן!

אבער פרומע מאמינים וועלן זיכער נישט גרייט זיין אפצולאזן זייער אמונה אין תפילה א דאנק די רעזולטאטן פון אזא טעסט. און אפאלאגעטן וועלן ווידער טענה'ן אז דעם אויבערשטנ'ס וועגן קען מען נישט טעסטירן. "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם," זאגט דער פסוק. אז מען וועט שטעלן דעם כח התפילה צום טעסט וועט די השגחה דווקא אזוי צופירן אז מען זאל נישט קענען דערשפירן קיין שום תוצאות. אפשר פונקט דאן בשעת'ן טעסט וועט מען פון הימל אזוי צופירן אז עס זאל אויסזען אז די תפילות העלפן נישט, פשוט כדי צו צעשטערן דעם כפירה'דיגן פלאן "מנסה" צו זיין גאט.

על־כל־פנים קיין טעסטירבארע פאראויסזאגונגען האבן מיר נאכנישט.

איז לאמיר גיין אויף אן אנדער ריכטונג. טאג־טעגליך דאווענען פרומע אידן פאר היימישע חולי־ישראל. לעומת־זה האבן מיר די קראנקע פון די פרייע, חילונים און אטעאיסטן פאר וועמען קיינער דאוונט נישט. לכאורה וואלט מען געדארפט צו קענען קוקן אויף די סטאטיסטיקס און זען אז היימישע חולים ווערן עפטער אויסגעהיילט ווי פרייע. און דא קען מען שוין נישט זאגן אז די השגחה וועט אזוי צושטעלן אז מען זאל נישט קענען טעסטן, וויבאלד דא רעדן מיר פון אנאליזירן היסטארישע סטאטיסטיקס פונעם עבר. צב"ש, מען קען קוקן אויף א געוויסע יאר אין דער פארגאנגענהייט און זען צי מער היימישע חולים זענען אויסגעהיילט געווארן ווי פרייע.

נו, וואס מיינט איר, וועלן מיר טרעפן אן אינטערשייד? און אז נישט, זענט איר גרייט אפצולאזן אייער אמונה אין דער "תפילה טעאריע"?

האב איך דווקא געהערט נאכזאגן פון א בארימטן חסידישן רב און משפיע וואס האט זיך באצויגן צו אט דער קשיא און האט געענטפערט אזוי: באמת וועלן מיר טאקע נישט טרעפן קיין אינטערשייד אין די רעזולטאטן, און דאך העלפט טאקע תפילה יא. וויאזוי קען זיין? וויבאלד דער אייבערשטער האט אזוי אויסגעשטעלט אז באמת דארפן פרומע אידן שטארבן מער פון קראנקייטן ווי פרייע, כדאי אז זיי זאלן דארפן דאווענען פאר ישועות, וויבאלד אז הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. און טאקע די תפילות העלפן אז פרומע חולים שטארבן טאקע נישט מער ווי פרייע, נאר טאקע אין דער זעלבער צאל.

צי דאס איז א צופרידנשטעלנדע תשובה צי נישט דאס לאז איך פאר אייך. אבער קיין טעסטירבארע פאראויסזאגונגען האבן מיר נישט. די "תפילה טעאריע" איז נישט פאלסיפיצירבאר און דערפאר בהכרח נישט "בדוק ומנוסה".

צי האבן מיר אפגעפרעגט די "תפילה טעאריע"? ניין. אבער מיר האבן געוויזן אז זי איז אזוי אויסגעשטעלט אז מען זאל זי נישט קענען אפפרעגן. דאס מיינט אז די טעאריע איז אזוי פארמילירט זיך צו שטענדיג קענען פארמעסטן און זיך ארויסדרייען פון עמפירישע באווייזן וואס זענען איר א פנים סותר. א טעארעטישע וועלט אין וואס תפילה ארבעט זעט אויס פונקט די זעלבע ווי א וועלט אין וואס זי ארבעט נישט. מען קען זיי לגמרי נישט פונאנדערשיידן.

אז א טעאריע איז אומפאלסיפיצירבאר און אומטעסטירבאר מיינט נאכנישט אז זי איז בהחלט פאלש. אבער סקעפטיש זאלט איר יא זיין אין איר. אז עס איז נישטא קיין אופן איר צו טעסטירן, מיינט דאס אז, אמבעסטן, איר קענט נישט זיין זיכער אז זי איז טאקע אמת. פארגלייכט דאס מיט סייענטיפישע טעאריעס וואס זענען טאקע טעסטירבאר און פאלסיפיצירבאר און וואס זענען געשטיצט דורך א שלל עמפירישע עקספערימענטן.

ווען איר נעמט זיך זיך אוועקצושטעלן א וועלטבאנעם, מאכט זיכער אז אינעם הארץ פון אייערע אמונות־געוועבן האט איר פראפאזיציעס וואס זענען סאליד און טאקע "בדוק ומנוסה", און ניצט זיי אייך צו אינפארמירן וועלכע אנדערע אמונות אריינצונעמען אין אייער השקפת־עולם. אז די יסודות זענען אומטעסטירבארע און מפוקפקדיגע, איז די גאנצע געביידע א וואקלדיגע. די בניינים וואס איר בויט אוף זיי, די מסקנות צו וואס זיי פירן אייך, קענען שוין זיין גאר גאר ווייט פונעם אמת און פון רעאליטעט.


 
לשאלת רבים:

השאלות הקשות על הבטחת 'לא יהיו חולים בביתו'​

שיחה מיוחדת עם רבי יצחק שאול קניבסקי בנו יקירו וחביבו של רשכבה"ג מרן הגר"ח קניבסקי אודות ההבטחה של מרן שה"ת בנוגע לקרן 'והסירותי' (חרדים, מקודם)​

ש: ישנו סוג נוסף של אנשים, אלו המכונים בלשון העם "רציונליים" , אשר מתקשים "להשלים" עם ברכת רשכבה"ג מרן שליט"א, שכל התורם לקופת העיר סכום שיש בו ממש עבור החולים לא יהיו חולים בביתו, כי הרי ובוודאי אין משפחה שלא מצטרפת או בדרכה להצטרף, ואם כן לכאורה אפשר כבר לסגור את קופות החולים ואת בתי הקברות, כי כולם בכלל הברכה, ורואים שאינו כן. מה אתם אומרים על כך?

ת. אני לא הייתי קורא להם רציונליים, אלא אלו אנשים שדבק בהם שמץ השכלה ואפיקורסות, זו הייתה דרכם של המשכילים בכל מקום, ללגלג ולהגחיך את דברי רבותינו גדולי הדור זיע"א.

ואני אסביר: הרי בראש השנה כולנו צועקים "תפלה וצדקה מעבירין את רע הגזרה", לא כתוב 'אולי', לא כתוב 'יזכה', לא כתוב בזה שום תנאי, אלא: 'מעבירין', כך להדיא, חד וחלק. האם גם על זה הם שואלים האם לסגור את בתי החולים?

יתירה מכך, כתוב בחז"ל ובחנוני נא בזאת, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים, שמי שנותן מעשר מתעשר. והלא אנחנו רואים שיש כאלו שנותנים מעשר ולא מתעשרים. שם כבר כן במפורש בלשון הבטחה ובלשון ובחנוני, ומדוע שם הם לא מלגלגים - התשובה היא פשוטה, אנשים אלו יש בהם שמץ השכלה ולא מאמינים בדברי תלמידי חכמים, ולכן מנסים ללגלג ולדחות ולבטל את דבריהם בכל דרך שהם יכולים.

לתרומה, שמירה ומסירת שמות לחצו כאן>>

ש.
ובאמת מה התשובה לשאלה על ההבטחה של הקב"ה עשר בשביל שתתעשר?

ת אאמו"ר מרן שליט"א, רגיל תמיד להראות בעניין זה את דברי במשנה ברורה המפורשין בסימן קנ"ח סקל"ח לגבי דברי חז"ל שהזהיר בנטילת ידים בשפע נותנים לו מלא חפניים טיבותא, ועל זה כותב המשנה ברורה "ומי שזהיר בזה ואינו מתעשר הוא מפני שמעשיו מעכבין" וגם בענין מעשר הוא כך.

ועוד רגיל אאמו"ר מרן שליט"א לומר (כמדומה בשם מרן החזון איש, ואולי זהו הכוונה במשנה ברורה הנ"ל) שלפעמים מגיע לאדם עשירות עקב שמקפיד במעשרות וכדו', ולאחר כך מגיע לו עונש, ואם לא היה לו את ההבטחה והזכות לעשירות היה נענש בעונש אחר, ועכשיו נענש בזה שלא מקבל את העשירות המובטחת, כלומר שבאמת כביכול קבל את העשירות רק אחר כך נענש ונלקח, ואילו לא היה זכאי לעשירות לא היה נחשב זה שאינו עשיר כעונש, היה מקבל עונש אחר, ורק בגלל שמגיע לו עשירות- נחשב אי העשירות לעונש.

וגם בענין דברי אאמו"ר מרן שליט"א יש לומר כן, שיש לאדם זכות של ידה כנגד מידה שלא יחלה, ואחר כך אולי מגיע לו עונש, אז ח"ו מישהו נהיה חולה, אם לא היה לו את הזכות שלא יהיו חולים, אז יש כאן רק את העונש של המחלה עצמה, ועכשיו יש כאן עונש יותר גדול שאבד את הזכות שלא יהיו חולים, וממילא בחשבון העונשים הוא הרויח , וכבר אמר גם דודי מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א שיש שמאבדים אחר כך את הזכות, וכמו המשנה ברורה הנ"ל.
 
לעצט רעדאגירט:
תפילה ארבעט פסיכאָלאָגיש

א. עס איז דאָ איינער וואָס הערט מיך. (דער געפיל אַז מ'איז נישט אַליין.)
ב. נישט אַלץ איז פאַרלוירן; מ'האָט נאָך וואָס צו טאָן. (דער געפיל פון אַקציע און האָפענונג.)
ג. אויב די תפילה האָט נישט געאַרבעט, סימן אַז דאָס איז דאָס בעסטע פאַר אים. (אַ מעכאַניזם צו האַלטן די אמונה.)
 
לשאלת רבים:

השאלות הקשות על הבטחת 'לא יהיו חולים בביתו'​

שיחה מיוחדת עם רבי יצחק שאול קניבסקי בנו יקירו וחביבו של רשכבה"ג מרן הגר"ח קניבסקי אודות ההבטחה של מרן שה"ת בנוגע לקרן 'והסירותי' (חרדים, מקודם)​

ש: ישנו סוג נוסף של אנשים, אלו המכונים בלשון העם "רציונליים" , אשר מתקשים "להשלים" עם ברכת רשכבה"ג מרן שליט"א, שכל התורם לקופת העיר סכום שיש בו ממש עבור החולים לא יהיו חולים בביתו, כי הרי ובוודאי אין משפחה שלא מצטרפת או בדרכה להצטרף, ואם כן לכאורה אפשר כבר לסגור את קופות החולים ואת בתי הקברות, כי כולם בכלל הברכה, ורואים שאינו כן. מה אתם אומרים על כך?

ת. אני לא הייתי קורא להם רציונליים, אלא אלו אנשים שדבק בהם שמץ השכלה ואפיקורסות, זו הייתה דרכם של המשכילים בכל מקום, ללגלג ולהגחיך את דברי רבותינו גדולי הדור זיע"א.

ואני אסביר: הרי בראש השנה כולנו צועקים "תפלה וצדקה מעבירין את רע הגזרה", לא כתוב 'אולי', לא כתוב 'יזכה', לא כתוב בזה שום תנאי, אלא: 'מעבירין', כך להדיא, חד וחלק. האם גם על זה הם שואלים האם לסגור את בתי החולים?

יתירה מכך, כתוב בחז"ל ובחנוני נא בזאת, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים, שמי שנותן מעשר מתעשר. והלא אנחנו רואים שיש כאלו שנותנים מעשר ולא מתעשרים. שם כבר כן במפורש בלשון הבטחה ובלשון ובחנוני, ומדוע שם הם לא מלגלגים - התשובה היא פשוטה, אנשים אלו יש בהם שמץ השכלה ולא מאמינים בדברי תלמידי חכמים, ולכן מנסים ללגלג ולדחות ולבטל את דבריהם בכל דרך שהם יכולים.

לתרומה, שמירה ומסירת שמות לחצו כאן>>

ש.
ובאמת מה התשובה לשאלה על ההבטחה של הקב"ה עשר בשביל שתתעשר?

ת אאמו"ר מרן שליט"א, רגיל תמיד להראות בעניין זה את דברי במשנה ברורה המפורשין בסימן קנ"ח סקל"ח לגבי דברי חז"ל שהזהיר בנטילת ידים בשפע נותנים לו מלא חפניים טיבותא, ועל זה כותב המשנה ברורה "ומי שזהיר בזה ואינו מתעשר הוא מפני שמעשיו מעכבין" וגם בענין מעשר הוא כך.

ועוד רגיל אאמו"ר מרן שליט"א לומר (כמדומה בשם מרן החזון איש, ואולי זהו הכוונה במשנה ברורה הנ"ל) שלפעמים מגיע לאדם עשירות עקב שמקפיד במעשרות וכדו', ולאחר כך מגיע לו עונש, ואם לא היה לו את ההבטחה והזכות לעשירות היה נענש בעונש אחר, ועכשיו נענש בזה שלא מקבל את העשירות המובטחת, כלומר שבאמת כביכול קבל את העשירות רק אחר כך נענש ונלקח, ואילו לא היה זכאי לעשירות לא היה נחשב זה שאינו עשיר כעונש, היה מקבל עונש אחר, ורק בגלל שמגיע לו עשירות- נחשב אי העשירות לעונש.

וגם בענין דברי אאמו"ר מרן שליט"א יש לומר כן, שיש לאדם זכות של ידה כנגד מידה שלא יחלה, ואחר כך אולי מגיע לו עונש, אז ח"ו מישהו נהיה חולה, אם לא היה לו את הזכות שלא יהיו חולים, אז יש כאן רק את העונש של המחלה עצמה, ועכשיו יש כאן עונש יותר גדול שאבד את הזכות שלא יהיו חולים, וממילא בחשבון העונשים הוא הרויח , וכבר אמר גם דודי מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א שיש שמאבדים אחר כך את הזכות, וכמו המשנה ברורה הנ"ל.
און מיט אַנדערע ווערטער, זאָגט קאַניעווסקי דער זון, אַז אויב דו ביסט אַ גוטער איד און דו האָסט געשענקט אַ "סכום וואָס האָט אין זיך עפּעס" איז פאַראַן אַ שאנס אַז דו וועסט אַנטדעקן אַז דו ביסט אַ גרויסער רשע וועמען עס קומט צו קראַנק ווערן. טאַקע ווערטער פֿון טעם!
 
תפילה איז פון לשון נפתולי אלהים נפתלתי
עס איז אן אופן פון ולדבקה בו,צוקומען צו דביקות בה׳,-צו עס נוצט בפועל אדער נישט,- די דביקות האט מען מרויח גיוועהן , מען טרעפט אין די פסוקים ווי תפילה האט מצליח גיוועהן בפועל, צו ברענגען גוטע רעזולטאטן,ווי לדוגמא אין די סדרה תולדות זאגט ער ,-ויעתר יצחק לה׳ לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה׳ ותהר רבקה אשתו -קומט אויס אז כלל ישראל איז דא, דארך א תפילה,וואס איז נתקבל גיווארען ,אויך ביי משה איז די תורה מאריך מיט דערציילונגען פון זיינע תפילות אין ספר שמות און במדבר , ביי די נחשים, שרפים,וואס זענען אהנגיפאלען אין מדבר זאגט ער -ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו ..כי דברנו בה׳ ובך התפלל אל ה׳..ויתפלל משה-, ביי אליהו זאגט ער -ענני ענני- ער בעט פאר אש מן השמים און ער איז נענה גיווארן ,פון דעם אלעם איז משמע אז עס זאל זיין א קלאהרע דירעקט ענטפער פאר א תפילה איז נישט
א גיוועהנליך פאסירונג ,
אבער מען איז מתפלל פאר די העכערקייט פון דביקות בה׳,וואס קומט מיט דעם ׳ וה׳ יענה אה בקשותינו וישמע שועתינו לטובה.
 
ר.webp



בבני ברק היו אומרים: אורך ימים בימינה - ברעננה, ובשמאלה -ברמת גן- עושר וכבוד.

בקיצער נאך טויזנטער מאל זאגן אשר יצר יצר רפאינו בכוונה, כיבוד אב ואם במיס"נ - למען יאריכון ימיך, און אפילו גיבען סכומים שיש בהם ממש צו קופת העיר, און אפילו זוכה זיין עסין שיריים פון קוגעל פונעם רבי'ן, איז מען דיר מגלה פון אימעיל אז אריכות ימים איז ניט תלוי כלל אין דעם.

די טאבעלע ווייזט אז אויב איר האט געוואוינט אין א מעדיציניש און עקאנאמיש אנטוויקלטער שטאט, זענען אייערע שאנסן צו לעבן לענגער גרעסער.
 
לעצט רעדאגירט:
הרב חיים גריינמן (דער פּלימעניק פונעם חזון איש) על ההתפתחויות בחכמת הרפואה, ועל ראיות סטטיסטיות:

מן המורגלות לחשוב כי קידום הרפואה מוסיפה חיים, ופלוני שחלה במחלה פלונית היום יזכה לרפואה, לא כן אילו חלה בה אתמול, ואלמלא פורעניות הדרכים היו הרבה אנשים נוספים חיים אתנו כיום, ונס שהתארגנו מצילים לכך נשאר פלוני בחיים, כי הגיעו בעוד מאוד וטיפלו בו כהוגן, וכל אלו מחשבות שיסודם כפירה בהשגחה פרטית, ומעולם לא נשאר בחיים זה שנגזר עליו למות, ולא מת זה שלא כלו ימיו, וכשם שאין לעשות צירוף מן הטובע בנהר בדרום עם זה שמת על מטתו בצפון לומר שכך וכך נספו, כי בידוע שכל אחד ענין לעצמו, כמו כן אין לצרף שניים שחלו המחלה אחת או שנסעו באותה מכונית בה אירע מה שאירע.

והאמת בהיפוך כי פלוני נגזרה עליו מיתה, ולכן חלה במחלה שאין לה מזור, או שנזדמן במקום הפגע, ובשעה שאין מצילין, ואילו חבירו שלא כלו ימיו במחלה שכבר יש לה תרופה, ואיחר ברגע את מקום הפגע, או שנפגע בשעה שהמצילים מצויים, והמצרפים ומונים כמה מתו במיתה זו בחודש זה, וכמה לקו בתאונות בירח פלוני וכיוצא בזה, הרי הם עוסקים בכפירה בשוגג, ומטעים את הקוראים ליחס הכל למקרים, כאילו ח"ו עולם של הפקר לפנינו

ומלבד שלהתקדמות הרפואה אין ליחס שום הוספת חיים או מניעת סבל, כי כל סבל של אדם נגזר בראש השנה, ואין מספר למאורעות המייסרים את האדם, וכולם בחשבון יבואו כפי הנגזר עליו, ורואים במציאות שכל מחלה שנתחדשה לה רפואה מתרבים החולים בה, כי בעוד שהיתה חשוכת מרפא לא הגיעה אלא לאנשים שבקיצם, הנה משנמצא לה מזור הרי רבים שלוקים על ידה, ולעומת זה שלא הרווחנו בהתקדמות הרפואה, הרי במציאות כיום הסבל מרובה עשרת מונים על ידי היוסיף דעת יוסיף מכאוב, כי בעוד לפני כיובל שנים לא היה פחד המחלות על האנשים, והדורשים ברופאים היו מועטים, ועיירות רבות היו שאין בהם הקרוי רופא, הנה כיום כמעט כל יושבי תבל דורשים ברופאים, וכולם רעדה יאחזון אם אולי כבר נפל בחלקם מחלה פלונית או פלונית, ונשללה השלוה והרגיעה מכל החיים אשר על פני האדמה. (מכתבי התעוררות ו' א')


1[/td][td]השקפת הרב גריינמן (השגחה)[/td][td]השקפת המדע (סטטיסטיקה)[/td]

סוגיה

השקפת הרב גריינמן (השגחה)

השקפת המדע (סטטיסטיקה)

אריכות ימים

נקבעת מראש בראש השנה ("לא מת זה שלא כלו ימיו").

מושפעת מגורמים פיזיים ניתנים למדידה (טיפול רפואי, תזונה, סביבה).

טיפול רפואי

אינו משפיע על הגזירה (אם נגזר מוות, ימות גם עם טיפול).

מציל חיים והוא ההסבר העיקרי לעלייה בתוחלת החיים.

סטטיסטיקה

"כפירה בשוגג"; צירוף מקרי מוות הוא הטעיה.

כלי חיוני להבנת סיכונים ולפיתוח דרכי מניעה וטיפול.

הסבל והפחד

התקדמות הרפואה מגבירה את המכאוב והפחד.

ידע רפואי מונע סבל ומחלות (טיפול מוקדם), והוא כלי להשגת בריאות.
 
לעצט רעדאגירט:
די גמרא זאגט דאך הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים, און יעקב זאגט פאר זיינע זוהן ער וויל נישט שיקען בנימין פן יקראנו אסון בדרך, און רש״י איז מבאר מכאן שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, און ביי רפואה זאגט די פסוק ורפא ירפא, דרש'נען חז"ל מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא,
אין גמ' איז דא פילצאליגע רפואות און סגולות אלעס פאר אריכות ימים, פון ושמרו בני ישראל את השבת איז דא די לימוד חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה… נאך און נאך, די אלע ווערטער פון הרב גריינימאן במחילת כבודו זענען בטעות יסודם, והטעות מצויה.
 

בכל זאת כדאי להיות חרדי..​

תוחלת חיים ברמת העיר: בני ברק לעומת תל אביב​



נתונים אקולוגיים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS) מחזקים את הממצאים ברמת הפרט. בני ברק, עיר חרדית כמעט ב-100% המדורגת באשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (אשכול 2 מתוך 10), מציגה נתוני תוחלת חיים המתחרים בערים העשירות ביותר בישראל.

  • "הפער של 3 שנים": חוקרי מרכז טאוב מצאו שגברים חרדים בערים כמו בני ברק וירושלים חיים כ -3 שנים יותר מהצפוי על סמך מעמדם החברתי-כלכלי.
  • השוואה ישירה (הערכות 2018-2022):
    • תל אביב (מרכז חילוני): תוחלת חיים לגברים ~81.5 שנים.
    • בני ברק (מרכז חרדי): תוחלת חיים לגברים ~81.8 שנים.
    • ההבדל: בעוד שההבדל המוחלט נראה קטן, ההקשר מדהים . תושבי תל אביב מוציאים יותר באופן אקספוננציאלי על בריאות, תזונה ופנאי פרטיים. תושבי בני ברק משיגים את אותה תוצאה או טובה יותר עם מעט מאוד משאבים כספיים.
  • הישרדות עד גיל 65: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך ששיעורי ההישרדות עד גיל 65 גבוהים ביותר באוכלוסייה היהודית באופן כללי, אך הרכב הניצולים שונה. קבוצות חרדיות מגיעות לגיל 65 עם פרופיל תחלואה שונה (סוכרת גבוהה יותר, סרטן נמוך יותר) אך חוסן גבוה יותר.
 

האם התופעה קיימת בקבוצות דתיות בעולם?

כן, תופעת "היתרון הבריאותי הדתי" מוכרת במחקר העולמי ומכונה לעיתים "אפקט האזורים הכחולים של האמונה". המנגנונים דומים להפליא לנעשה בבני ברק: שילוב של אורח חיים סגפן (הימנעות מרעלים) ותמיכה חברתית הדוקה.
1. המורמונים (יוטה, ארה"ב)


  • הנתון: גברים מורמונים חיים בממוצע 7-9 שנים יותר מהממוצע האמריקאי.
  • הסיבה: "חוק הבריאות" הדתי (Word of Wisdom) אוסר לחלוטין על אלכוהול, טבק, קפה וסמים. האיסור הגורף על עישון ואלכוהול מבטל כמעט לחלוטין מחלות כבד וסרטן ריאות בקהילה זו.11
2. האדוונטיסטים של היום השביעי (לומה לינדה, קליפורניה)

  • הנתון: זוהתה כאחד מ"האזורים הכחולים" בעולם (אזורים עם ריכוז חריג של בני 100+). חברי הקהילה חיים כ-10 שנים יותר מהאמריקאי הממוצע.
  • הסיבה: הקהילה שומרת שבת (יום מנוחה מוחלט מלחץ), מקפידה על תזונה צמחונית אדוקה (מטעמי דת), נמנעת מעישון ומקיימת פעילות קהילתית אינטנסיבית. הדמיון לחרדים בולט במרכזיות השבת והקהילה.12
3. כת האמיש (פנסילבניה, ארה"ב)

  • הנתון: שיעורי סרטן ותחלואת לב נמוכים משמעותית מהאוכלוסייה הכללית, אך שיעורי תמותת תינוקות ומומים גנטיים גבוהים יותר.
    • יתרון: פעילות פיזית רבה (חקלאות ללא מכונות), היעדר טלוויזיה/אינטרנט (פחות סטרס השוואתי), ותמיכה חברתית טוטאלית.
    • חיסרון: בדומה לחרדים, הם קהילה סגורה גנטית (Founder Effect), מה שמוביל למחלות גנטיות נדירות ספציפיות לקהילה ("תסמונות אמיש"), בדומה למחלות רצסיביות בקהילות יהודיות סגורות.2
4. נזירות קתוליות (מחקר הנזירות)

  • הנתון: תוחלת חיים גבוהה ושיעור דמנציה נמוך (או דחוי) ביחס לאוכלוסייה.
  • הסיבה: סדר יום קבוע, היעדר דאגות פרנסה ומשפחה (המסדר דואג לכל צרכיהן), ופעילות אינטלקטואלית והוראה עד גיל מאוחר. זה מזכיר את "אפקט הכולל" אצל גברים חרדים הלומדים גמרא עד גיל מופלג ושומרים על חדות קוגניטיבית.15
לסיכום: המודל החרדי אינו ייחודי בישראל אלא משקף עיקרון אוניברסלי: קהילה דתית הדוקה מתפקדת כ"חיסון חברתי" המגן מפני מחלות הנגרמות מסטרס ובדידות (מחלות לב, התאבדות), אך גובה מחיר בתחומים הדורשים פתיחות טכנולוגית או רפואית מתקדמת (גנטיקה, רפואה מונעת מודרנית).
 
לעצט רעדאגירט:
איך מוז מודה זיין אז כ'האב נישט געוואלט ליינן דעם שנירל 🙈
כ'האב שטארק געקווענקלט, כ'וויל נישט פארלירן מיין טראסט אין מיין הארץ. אבער פון די אנדערע זייט, וואס האב איך פון שקר?
כ'האב זיך געשטארקט און געליינט און איינגעזעהן אז כ'האב שוין פון לאנג אויסגעוואקסן דעם קאנצעפט פון "פועלן ישועות ביים איינרייסן דעם באשעפערס הימל".

צו מיין תפילה האט מיר געמאכט געווינען די לאטערי, דערווייל נאכנישט.

אבער תפילה איז בדוק ומנוסה ביי מיר צוריק צו קומען צו זיך אליין וואס דאס איז די שורש פון מיין ישועה.

מיט תפילה ערהייבט זיך מיין באוויסטזיניגקייט צו קענען נאכלאזן די זאכן וואס זענען נישט אין מיינע הענט און מיט דעם שפירן מער זארגלאז און צופרידן.

מיין תפילה העלפט מיר פראסעסן מיינע אינערווענדיגע חלקים און הרגשים (דורכדעם וואס זיי קומען ארויף צום אויבערפלאך און ווערן געזעהן, עקספרעסט, און געהאלטן) צו ווערן געפירט דורך מיין גרעסערע זיך (און נישט מיין ענקזייעטי וכדו') צו אנערקענען וואס איך וויל באמת און אז איך קען.

סאו מיין עקספיריענס אוו לייף איז בעסער מיט תפילה סיי מצד ווי אזוי איך נעם עס און סיי מצד וואס איך טוה מער וואס איך וויל באמת.

🎶🎵🎶
דאווען יעצט אזוי ווי דו ביסט אזוי ווי דו ווילסט אזוי ווי דו שטייסט און גייסט
דאווען יעצט
ווייל דו ביסט א שטיק דאווענען
 
Back
Top