- זיך איינגעשריבן
- אוג. 19, 2024
- מעסעדזשעס
- 1,494
- רעאקציע ראטע
- 10,748
- פונקטן
- 1,943
גענומען מיט רשות פון "קאווע שטיבל טשעט" אויף טעלעגראם.
אָהָהּ, קוֹל אֶקְרָא בְּלֵיל שִׁמּוּרִים,
כְּיוֹם חֻרְבַּן הֵיכָל, כְּשׁוֹמֵם חֲצֵרִים,
אֵיךְ נָפַל כִּסְאֵי תּוֹרָה בְּתוֹךְ קַהֲלִים,
וְנֶאֱטַם פִּי חֲכָמִים, נִסְגְּרוּ הַשְּׁעָרִים.
בְּעֵין דִּמְעָה אֶזְכֹּר הַמָּקוֹם,
שֶׁנִּקְרָא קַאװֶע שְׁטִיבֵּל – כִּסֵּא מַרְאֲצוֹת חָכָם.
שָׁם בְּלָשׁוֹן יַשְׁקִינִי שִׂיחָה בְּתוּמָה,
שָׁם דָּבְרוּ בִּנְשָׁמָה, בְּחָרוּז וְבַחֲכָמָה.
כָּל מִילָה נֶאֱמְרָה בְּלֹא פַּחַד מַה־יֹאמַר,
וְאִישׁ לֹא נִכְנַע לְסַכִּין הַצּוֹנֵן שֶׁל הַצֶּנְזוֹר.
הַשּׁוּרָה נִתְרַקְּמָה כְּמוֹ טַלִּית עִם פְּתִילֵי אוֹר,
וְהַרְעָיוֹן יָצָא מֵעֹמֶק שֶׁל מְקוֹר.
אָכֵן, הֵקִיץ הַחֲלוֹם בְּסַעַר קָטָן,
כִּמְרוּצָה אַחֲרֵי כָּבוֹד, בְּלִי שׁוּם טַעַם וְרֵיחַ,
מְעַט פִּלּוּג, מְעַט קִנְאָה, מְעַט גַּאַוָה,
וְנִסְגַּר הַשַּׁעַר – בְּכִי וַאֲנָקָה נִשְׁמָע.
וַיִּשָּׁאֵר הַקִּרְמֶל – הֶבֶל וְרוּחַ,
כְּמִשְׁכָּן לֹא מוּאָר, בְּלִי בֶּן וּבְלִי רוּחַ.
מִלִּים בְּלִי כַּוָּנָה, שִׁיחָה בְּלִי חֹם,
וְכָל חָכְמַת פְּנִימִים הָפְכָה לְרֵיק וָתוֹהוּ.
אֵי הַדְּבָרִים שֶׁמְּשִׁיבִים נֶפֶשׁ לָעָיֵף?
אֵי הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁבִּפְסוּק אֶחָד הִדְלִיק לֵב?
אֵי הַמַּרְגִּישִׁים, אֵי הַמַּעֲמִיקִים, אֵי הַבּוֹנִים?
כֻּלָּם גָּלוּ בִּשְׁבִי שֶׁל רִיב וּפְרִיצַת גְּבוּלִים.
כָּעֵת אֲנִי יוֹשֵׁב עַל גַּרְדּוּם שֶׁל שֶׁתֶק,
כְּאִישׁ עַל חָרוּבוֹ שֶׁל עִיר בְּלִי חֵק.
אֵין שָׁם לְהַעֲלוֹת דְּבָרִים עַל הַסֵּפֶר,
כִּי נִשְׁאַר רַק חֻרְבָּן, וְזִכָּרוֹן שֶׁכָּבָה.
וּבַלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁאֵשׁ בּוֹ שָׂרְפָה,
וּבֶכִי עוֹלֶה מֵעַל כָּל פֶּתַח וַחֲצֵרָה –
אֶזְכְּרֶנּוּ גַּם אֲנִי בַּחֹשֶׁךְ הַמְּשֻׁלָּח,
אֵיךְ נֶאֱסְפוּ חֲכָמִים, וְכָבוּ שִׁירֵי הָרוּחַ.
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זָכְרֵנִי לְטוֹב,
הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים וְאוֹר.
וּכְמוֹ שֶׁתִּשָּׁקֵם הַמִּקְדָּשׁ בִּנְבִיאִים,
כֵּן תָּקוּם גַּם הַכְּתִיבָה בַּתְּהוֹם הַשְּׁתִיקִים.
אָהָהּ, קוֹל אֶקְרָא בְּלֵיל שִׁמּוּרִים,
כְּיוֹם חֻרְבַּן הֵיכָל, כְּשׁוֹמֵם חֲצֵרִים,
אֵיךְ נָפַל כִּסְאֵי תּוֹרָה בְּתוֹךְ קַהֲלִים,
וְנֶאֱטַם פִּי חֲכָמִים, נִסְגְּרוּ הַשְּׁעָרִים.
בְּעֵין דִּמְעָה אֶזְכֹּר הַמָּקוֹם,
שֶׁנִּקְרָא קַאװֶע שְׁטִיבֵּל – כִּסֵּא מַרְאֲצוֹת חָכָם.
שָׁם בְּלָשׁוֹן יַשְׁקִינִי שִׂיחָה בְּתוּמָה,
שָׁם דָּבְרוּ בִּנְשָׁמָה, בְּחָרוּז וְבַחֲכָמָה.
כָּל מִילָה נֶאֱמְרָה בְּלֹא פַּחַד מַה־יֹאמַר,
וְאִישׁ לֹא נִכְנַע לְסַכִּין הַצּוֹנֵן שֶׁל הַצֶּנְזוֹר.
הַשּׁוּרָה נִתְרַקְּמָה כְּמוֹ טַלִּית עִם פְּתִילֵי אוֹר,
וְהַרְעָיוֹן יָצָא מֵעֹמֶק שֶׁל מְקוֹר.
אָכֵן, הֵקִיץ הַחֲלוֹם בְּסַעַר קָטָן,
כִּמְרוּצָה אַחֲרֵי כָּבוֹד, בְּלִי שׁוּם טַעַם וְרֵיחַ,
מְעַט פִּלּוּג, מְעַט קִנְאָה, מְעַט גַּאַוָה,
וְנִסְגַּר הַשַּׁעַר – בְּכִי וַאֲנָקָה נִשְׁמָע.
וַיִּשָּׁאֵר הַקִּרְמֶל – הֶבֶל וְרוּחַ,
כְּמִשְׁכָּן לֹא מוּאָר, בְּלִי בֶּן וּבְלִי רוּחַ.
מִלִּים בְּלִי כַּוָּנָה, שִׁיחָה בְּלִי חֹם,
וְכָל חָכְמַת פְּנִימִים הָפְכָה לְרֵיק וָתוֹהוּ.
אֵי הַדְּבָרִים שֶׁמְּשִׁיבִים נֶפֶשׁ לָעָיֵף?
אֵי הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁבִּפְסוּק אֶחָד הִדְלִיק לֵב?
אֵי הַמַּרְגִּישִׁים, אֵי הַמַּעֲמִיקִים, אֵי הַבּוֹנִים?
כֻּלָּם גָּלוּ בִּשְׁבִי שֶׁל רִיב וּפְרִיצַת גְּבוּלִים.
כָּעֵת אֲנִי יוֹשֵׁב עַל גַּרְדּוּם שֶׁל שֶׁתֶק,
כְּאִישׁ עַל חָרוּבוֹ שֶׁל עִיר בְּלִי חֵק.
אֵין שָׁם לְהַעֲלוֹת דְּבָרִים עַל הַסֵּפֶר,
כִּי נִשְׁאַר רַק חֻרְבָּן, וְזִכָּרוֹן שֶׁכָּבָה.
וּבַלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁאֵשׁ בּוֹ שָׂרְפָה,
וּבֶכִי עוֹלֶה מֵעַל כָּל פֶּתַח וַחֲצֵרָה –
אֶזְכְּרֶנּוּ גַּם אֲנִי בַּחֹשֶׁךְ הַמְּשֻׁלָּח,
אֵיךְ נֶאֱסְפוּ חֲכָמִים, וְכָבוּ שִׁירֵי הָרוּחַ.
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זָכְרֵנִי לְטוֹב,
הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים וְאוֹר.
וּכְמוֹ שֶׁתִּשָּׁקֵם הַמִּקְדָּשׁ בִּנְבִיאִים,
כֵּן תָּקוּם גַּם הַכְּתִיבָה בַּתְּהוֹם הַשְּׁתִיקִים.
