ציטוט מראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר הרב יצחק שפירא
שאלה: עיסקת החטופים – מה חושבים עליה, ומה צריכים לעשות האנשים שכאן בענין?
האם אנחנו אמורים להיות בעד העסקה או נגד העסקה? אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים להיות בעד העסקה. למה? אם עכשיו משחררים שלשים חטופים – מתוכם עשרים חיים – אז הרווחנו עוד עשרים חיים. מה אחרי זה צריך לעשות? באופן פשוט, נדון בזה כמו שאנחנו דנים כאן בישיבה, בלי שום אחריות, בלי ליישם את זה... אפשר להגיד שמה שעושים הלאה זה לקיים את החוק הבינלאומי. אבל אין בתורה היתר לקיים את ההתחייבויות שלך ולא להציל יהודי, אז מה שצריך לעשות אחר כך זה להמשיך להילחם כאילו לא התחייבת על כלום. כך יהודי אמור לעבוד – אז למה לא לעשות הסכם?.. .
אלא מה הבעיה? שהכל מתוסבך, והשאלה נשאלת כאילו הכל פשוט – מה התורה אומרת. מה פירוש? תלוי באיזה הנחות עבודה אתה עובד. האם בכלל היה צריך להגיע להסכם? האם פדיון שבויים דוחה פיקוח נפש? יש הרבה שאלות. יש גם שאלה מי מנהיג את המדינה, מה ההשפעות שיש ללחצים בין לאומיים וכדומה. השאלה העיקרית היא השאלה השניה – מה תפקידנו בתוך הדבר הזה? בהחלט זה טוב שאנשים שעוסקים בתורה יעסקו בשאלות הללו מתוך תחושה שהם צריכים להכריע בשאלות הללו כאילו הם מנהיגים ולא כאילו אחרים מנהיגים.
כאן נענה גם על השאלה – למה הציבור החרדי לא מתנגד לעסקה? בפשטות הנקודה היא שהדברים עובדים 'חברתית'. ניקח דוגמא: הרב עובדיה – בזמנו – וכעת הבנים שלו אחריו – אומרים:פיקוח נפש עכשוי יותר חשוב מאשר ספק פיקוח נפש בעתיד. מי שאומר ככה מתעלם באופן פשוט – כך אומרים אנשים כמו בצלאל סמוטריץ' וכדומה – מהמציאות, ואם הוא היה דוחף קצינים וילדים שלו לתוך הצבא הוא היה מדבר אחרת, ולא היה אומר כאלה שיקולים, שהם שיקולים – בעיני אנשים ששולחים את הבנים לצבא – הזויים. להגיד שזה ספק ועכשיו זה ודאי. מה הודאי ומה הספק כאן? אני צריך למות, להסתכן, בשביל להציל מישהו אחר? כבר זו שאלה טובה. ולהסתכן סיכונים הרבה יותר גדולים? זה נשמע מופרך למי שמשקיע בלהכניס קצינים לתוך הצבא. אם אני בישיבה ולא מסכן את עצמי ודן היפוטתית – זו כבר שאלה אחרת. למה זה פתאום הופך להיות הגיוני – למרות שבעיני מי ששולח את הילדים שלו לצבא זה מופרך, (ובאמת זה מופרך)? כי הוא אומר – אני לא מנהל את הצבא, ראש הממשלה מנהל אותו, יש לו שיקולים מורכבים, כך המדינה מתנהלת, יש את החלק שלי – מה אני אמור לעשות, השיקולים הללו סבירים, ראש הממשלה אחראי מבחינה בטחונית – אז שיעשה מה שהוא רוצה. אמנם יש כאן כל מיני קבוצות שמושכות חזק בענייני בטחון – אבל הן לא המדינה, הם לא מצליחים לנהל את המדינה, אם הם ינהלו – המדינה תיחצה לשני מחנות והיא תהפוך להיות תוהו ובוהו וזה לא עובד כך. יש ראש ממשלה שרואה את הכל רחב, תופס את כולם יחד באיזושהי מידה, ואז הסברות הופכות להיות הגיוניות. לכן לא פלא ש'כל התשובות נכונות' – כי אדם צריך להחליט איפה הוא ומה הוא עושה בחיים, במה אני משקיע את החיים שלי. מי שאומר – אני משאיר את האחריות בעניינים בטחוניים בידי ראש הממשלה ואני אחראי על התורה במדינה – לא פלא שלשם הוא מגיע והוא אומר סברות שמתאימות למי שלא נמצא בענין הזה. אבל מי שמחליט שהענין שלו להיות עם הרבה אחריות על בטחון המדינה – בצלאל ואיתמר מייצגים ציבור שלוקח הכי הרבה אחריות על בטחון המדינה – רואה את הכל אחרת לגמרי.
נסביר את זה יותר: נניח שהציבור החרדי אומר – אנחנו לא שולחים את הילדים לצבא, ומעדיפים לגור בחו"ל (מאשר להתגייס לצבא). אם הם יבואו ויגידו לראש הממשלה – אנחנו נגד עסקה. למה? כי צריך להילחם. רגע – מי צריך להילחם? איך הם יכולים להגיד דבר כזה בכלל. הרי מאלה שאתם מייצגים – אף אחד לא אמור להילחם, עדיף להיות בחו"ל. אז איך יגידו דבר כזה? אז הם בשקט, כלומר – הולכים לפי המכלול, לפי הרוב.
שאלה: אז למה הם אומרים שלתמוך בעסקה זו דעת תורה? תשובה: אחרי שיש רוב – זה הדעת תורה, שבמצב הזה אני הולך על פי הרוב. כי אם אנשים שלא הולכים לצבא יגידו להילחם – זה ייצור ממש קרע. יש כאן שלשה רבנים ראשיים מאותה משפחה – משפחת יוסף – שאומרים – לא פלא – אותו דבר. אם הם יגידו שצריך להילחם – הקרע בעם יגדל הרבה יותר. הם חושבים שאין להם זכות להגיד דבר כזה.
המדינה כולה צריכה להתנהל באופן שיש אנשים שצריכים להכריע בענייני בטחון למרות שהם לא רוצים אחריות בתחום הזה. אז הם צריכים לשקול מה הכי נכון לפיקוח נפש של המדינה וזה מה שיצא להם.
האם לי בא להיות במקום שבו הם נמצאים? לא. איפה אני נמצא? אני נמצא במקום שאומר שזו סברא הזויה להגיד את ההכרעה הזו במציאות של מי שאחראי בענייני בטחון. להגיד שכשיש חטופים אני צריך למות בשביל החטוף – וזה מה שהתורה אומרת – זה הזוי. אין דבר כזה בהלכה. זה שעומדים הרבנים יוסף ומסכנים אותי – מי נתן להם רשות? נניח שמותר להם לסכן את עצמם בשביל להציל – מותר לך לסכן גם אותי? מי התיר לך?
אמנם אני לא מסכים לומר שמי שפוסק ככה זה אומר עליו שהתורה "נעשית לו סם המוות" כי גם נכון לומר שפיקוח נפש שיהיו אנשים שלומדים תורה ולא מעורבבים בזה, ויוצא שהם אומרים – אנחנו נותנים לרוב להחליט מה שהוא רוצה. אם הרוב היו נגד עסקה – פשוט לי שהם היו נגד. ה'אורים ותומים' הוא לא החשבון ההלכתי הזה, אלא הוא נכון כאשר ראש הממשלה בא ואומר שהוא הולך על זה כי טראמפ רוצה שילכו על זה – אז יוצא שטראמפ פסק להלכה שכך צריך לעשות.. .
שאלה: אז למה הוא לא אומר שכך טראמפ אמר וזהו? תשובה: כי אם הוא יגיד כך – הוא לא אמר ציבורית את מה שמשקף איפה שהוא נמצא. הוא בא ואומר – אני מסתכל על כל המכלול, ובמכלול הזה יוצא לי שזה עתידי וזה בהווה, בא נלך על זה וזהו. כהשמציאות תשתנה הוא יגיד הפוך.
שאלה: האם ביבי בסדר? תשובה: על ביבי אף פעם אין נכון ולא נכון, הוא תמיד עושה מה שהמציאות מאפשרת. יש לו אג'נדה אחת – שתהיה מדינה ליהודים. מכאן ואילך – אם זה יהיה מדינה להט"ב'ית או חרדית – זה פחות משנה. לדבר על האטום האיראני – זה חלק מהמשחקים שלו. כשהוא איפשר עינויים – אז היה ראש מוסד שאמר שיצהר יותר מסוכנת מאיראן. הכניס אנשים לכלא לכל החיים על ידי שהוא עינה אותם. למה? כי כך הוא נשאר ראש ממשלה, היה יותר מידי לחצים. הוא חי את הלחצים שיש במדינה. האם זה נכון או לא? אני לא יכול לענות על השאלה, כי הוא לא שואל את השאלה 'נכון או לא נכון'. אתה בחרת להיות במקום אחר, במקום של מצוות, ערכים וכדומה. הוא בחר משהו אחר בחיים. היום עוד אף אחד לא הצליח למצוא פתרון להחליף את היהודי הזה – הרבה שנים.
לנו יש הרבה תפקידים, גם בתחומים הללו. בסוף השאלה העיקרית היא האם רוצים שהציבור החרדי ייקח אחריות על העניינים האלה או לא. להגיד שאנחנו רוצים שיהיה ציבור חרדי שלוקח אחריות על הבטחון – זו אמירה שקשורה אלינו מאד.
אני אמנם אומר שאני נגד העסקה, אבל אין לזה משמעות כי אני בעד שיפתחו במלחמה בעזה. אבל לא שואלים אותי האם לעשות מלחמה – אז כדאי לשחרר עשרים חטופים? לא יודע מה לענות בצורה כזו.. . מנהיגי המדינה לא רוצים להקשיב לעצות פשוטות מאד מאד, והם כל הזמן אומרים שהדברים מורכבים ואי אפשר להתנהל בפשיטות. כמו הדוגמה שאני אוהב לתת – איתמר אומר לעלות להר הבית, והשב"כ אומר שזה מורכב ומסוכן, כי הוא רוצה שהערבים יוכלו לקחת את הר הבית ולהפוך את כל האיסלאם נגד מדינת ישראל. למה השב"כ רוצה את זה? כי רק אז יהיה צריך את השב"כ. הם כל הזמן משדרים – 'אנחנו האחראים על זה, אנחנו יודעים, זה רגיש וכו'', והכל מחמת תאוות שלטון. והנה, איתמר עלה להר הבית ולא קרה כלום... כך גם אם היו עושים מה שהצענו בזמנו כיצד לכבוש את עזה – הבאנו את ההצעה שלנו לקצינים בצבא (דרך דיצה אור), והם זלזלו כמובן, בלי טענות. הם רוצים להגיד שהמצב מורכב, והם נהנים מכך. הם לא רוצים שהבעיות ייפתרו, הם נהנים מהבעיות...
