- זיך איינגעשריבן
- מאי 10, 2024
- מעסעדזשעס
- 792
- רעאקציע ראטע
- 6,647
אדער ביי א פאל פון 'למלאות תאותו' (צו זעטיגן זיין רייץ ווען מ'שפירט הארני) וואס די תוספות רי"ד (יבמות יב, ב,) זאגט ס'איז מותר. און אז די גאנצע איסור פון הוצאת זרע לבטלה איז נאר ווען ער האט אינזינען צו פארדארבן די זרע כדי אפצוהאלטן די ווייב פון ווערן טראגנדיג.
אבער אויב ער האט אינזינען פאר זיין אייגענע תאווה איז מותר!
(וז"ל: ואי קשיא לך, האיך התירו חכמים להוציא זרעו לעשות כמעשה ער ואונן? תשובה: איזהו מעשה ער ואונן שאסרה תורה? – כל שכוונתו שלא תתעבר כדי שלא יכחיש יופיה, ואינו רוצה לקיים פריה ורביה ממנה, אבל אם כוונתו שלא תבוא לידי סכנה – מותר, וכן נמי אם מתכוין לתאוות יצרו ואינו מתכוין שלא תתעבר – מותר, כדאמרינן בפרק קמא דנדרים (כ, ב): ההיא דאתא לקמיה דרבי, א"ל ערכתי לו שולחן והפכו, והתיר; והא ער ואונן שלא כדרכה שמשו, כדאמרינן לקמן במסכת (לד, ב), אלא ודאי הם, שהיתה כוונתם שלא תתעבר, היו עוברים, אבל מי שכוונתו להשלים תאוות יצרו אינו עובר, שכל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, ולא יקרא משחית זרעו, שאילו כן אל ישכב אדם עם הקטנה המעוברת והעקרה.)
אבער אויב ער האט אינזינען פאר זיין אייגענע תאווה איז מותר!
(וז"ל: ואי קשיא לך, האיך התירו חכמים להוציא זרעו לעשות כמעשה ער ואונן? תשובה: איזהו מעשה ער ואונן שאסרה תורה? – כל שכוונתו שלא תתעבר כדי שלא יכחיש יופיה, ואינו רוצה לקיים פריה ורביה ממנה, אבל אם כוונתו שלא תבוא לידי סכנה – מותר, וכן נמי אם מתכוין לתאוות יצרו ואינו מתכוין שלא תתעבר – מותר, כדאמרינן בפרק קמא דנדרים (כ, ב): ההיא דאתא לקמיה דרבי, א"ל ערכתי לו שולחן והפכו, והתיר; והא ער ואונן שלא כדרכה שמשו, כדאמרינן לקמן במסכת (לד, ב), אלא ודאי הם, שהיתה כוונתם שלא תתעבר, היו עוברים, אבל מי שכוונתו להשלים תאוות יצרו אינו עובר, שכל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, ולא יקרא משחית זרעו, שאילו כן אל ישכב אדם עם הקטנה המעוברת והעקרה.)
