חומרא דרבי זירא

[Yesh]

מ'האט פריער אנגעהויבן צו רעדן פון דעם, האלט איך אז עס איז דא אסאך צו שמוסען וועגן דעם

 

[Yesh]

ס'האט אפשר מיט חומרות בנות ישראל אז אפילו מ'זעהט נאך א טיפת דם ככרדל דארף מען ציילן 5-7 וואס איז אויך געווארן שפעטער, פינקליך ווען דאס איז געווארן אנגענומען טוט זיך.

ניין, בועל בעילת מצוה ופורש איז שוין א מחלוקה אין די משנה, בעת טיפת דם כחרדל איז נישט מער ווי א אייגענע חומרה

 

[Yesh]

תקנת רבי וחומרת בנות ישראל​

בסוף תקופת התנאים תיקן רבי לעמי הארצות שלא היו בקיאים בספירת ימי הנידה והזיבה, לספור שישה ימים נקיים על ראיית יום או יומיים של דימום, ושבעה נקיים על ראיית שלושה ימי דימום ומעלה: ”התקין רבי בשדות, ראתה יום אחד – תשב ששה והוא, שנים – תשב ששה והן, שלשה – תשב שבעה נקיים” (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ו, עמוד א').

בימי האמוראים הוסיפו בנות ישראל על תקנת רבי, והנהיגו שעל כל ראיית דם, אפילו יום אחד ודם מועט ביותר, האישה צריכה לשמור שבעה נקיים כזבה גדולה: ”דאמר רבי זירא: בנות ישראל החמירו על עצמן, שאפילו רואות טיפת דם כחרדל – יושבות עליה שבעה נקיים” (שם). מכיוון שרבי זירא העיד על חומרה זו, בדרך כלל היא נקראת על שמו 'חומרת רבי זירא', או 'חומרא דרבי זירא'.

אזוי שרייבט wikipedia

 

[Yesh]

דא טיט זיך וועגן רשי במנחות פט. ווען סהאט זיך אנגעהויבן
אימתי קיבלו בנות ישראל חומרא דז' נקיים (ר' זירא) - פורום אוצר החכמה

 

[Yesh]

די גמ' בבא בתרא סוף חזקת הבתים,
תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא... ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין,

האט מיך איינער אמאל געזאגט אז וועגן דעם האבן די חכמים נישט מוחה געווען קעגען די חומרת בנות ישראל, ווייל בעצם וואלט מען בכלל נישט געוואלט האבן קינדער, און אסאך מענטשן קענען נישט האבן וועגן די חומרה.

ווייסט איינער א מקר פאר דעם? שטימט עס היסטאריש?

 

[אפענער]

די גמ' בבא בתרא סוף חזקת הבתים,
תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא... ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין,

האט מיך איינער אמאל געזאגט אז וועגן דעם האבן די חכמים נישט מוחה געווען קעגען די חומרת בנות ישראל, ווייל בעצם וואלט מען בכלל נישט געוואלט האבן קינדער, און אסאך מענטשן קענען נישט האבן וועגן די חומרה.

ווייסט איינער א מקר פאר דעם? שטימט עס היסטאריש?

הרה"ג ר' אליעזר מלמד שליט"א שרייבט ענליך אין זיין ספר
הלכה ט - מצוות עונה וטעם פנימי לסייגים | פרק א - טהרת המשפחה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

 

[Yesh]

די גמ' בבא בתרא סוף חזקת הבתים,
תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא... ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין,

האט מיך איינער אמאל געזאגט אז וועגן דעם האבן די חכמים נישט מוחה געווען קעגען די חומרת בנות ישראל, ווייל בעצם וואלט מען בכלל נישט געוואלט האבן קינדער, און אסאך מענטשן קענען נישט האבן וועגן די חומרה.

ווייסט איינער א מקר פאר דעם? שטימט עס היסטאריש?

יעצט זעה איך אז דאס איז א https://he.wikisource.org/wiki/שו"ת_חתם_סופר/יורה_דעה/סימן_קסא

וממילא ניחא הא דלא תקנו לבעלה משום הא דר' ישמעאל ס"פ חזקת הבתים דאר"י מיום שגזרה מלכות כו' ראוי' היה שנגזור על עצמינו שלא לישא נשים כו' ונמצא זרעו של אאע"ה כלה מאיליו אלא שאין גוזרין גזירה על הצבור שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה נמצא באותו פולמס לא היה ראויה שיעשו תקנה משום ביטול פ"ור ודי שלא אסרו לישא נשים וע"כ לא הוו בה אלא משום טהרות וידוע דהמרדכי כ' משו"ה אין כופין עתה על פ"ור משום הך דס"פ חזקת הנ"ל ואמנם רוב הפוסקים ורמב"ם בכלל לא ס"ל כן ובש"ע רפיא הלכה הלזו ועיין ב"ש סי' א' סק"ו ונ"ל טעם החולקים על המרדכי וס"ל לכוף וכדמשמע בהרמב"ם וכמבואר בריב"ש סי' ס"ו למעיי' בפנים וצ"ל דס"ל ר"י לא אמרו אלא לאנשי דורו קרוב לזמן החורבן אבל אח"כ הקילו עולם מעלינו תל"ית וכמבואר גם כן פ' הניזקין בסוגיא דסקריקון וא"כ חזר הדין למקומו לכוף על פ"ור הנה כי כן נ"ל רבינו שמחה ס"ל כיון דבפולמס של אספסינוס לא הוו בה אלא לטהרות ולא להקל ולתקן לה בגדי צבעונים משום בעלה אותו הטעם בעצמו עדיין במקומו וכדעת המרדכי הנ"ל ורמב"ם לטעמיה ס"ל כיון דהוו בה בפולמס וראויה היה שיתקנו אז תקנה קבוע שתלבש בגדי צבעונים לבעלה ונהי דלא תקנו כן היינו באותו הדור שהיה דור של שמד אבל בז"הז כשם שכופין על פ"ור ה"נ תקון קבוע הוא ללבוש בגדי צבעונים ורמ"א אחז דרכו להיות הדין רפוי' בידינו לא כ' בלשון תקנה גם לא כרבינו שמחה אלא ברצון האשה תלוי הדבר:

וכעין זה י"ל דברי הראב"ד ז"ל שכתב דבז"הז שהחמירו בנות ישראל על עצמן בחומרא דר"ז ה"נ נחמיר ברואה מ"ת שלא לבדוק בשפופרת עב"י סימן קפ"ז והוא תמוה מה ענין זה לזה וי"ל דכל קולא שהקילו בשפופרת הוא לבעלה ומשום שלא תתעגן ותתגרש וכיון שהן החמירו על עצמן בחומרא דר"ז ומי נתן להם רשות להרבות בחומרו' אלו ולבטל הבעל מפ"ור וע"כ משום דבז"הז הניחו להן להחמיר על עצמם מטעמים הנ"ל א"כ ה"נ לא ניקול להם בבדיקת שפופרת בז"הז מטעם הזה בעצמו:

 

[Anonymous (c8e9)]

הייסט דאס אז לויט דעם איז מניעת הריון א לכתחילה?