איז דא ערגעץ ווי איך קען ליינען א באשרייבונג איבער די יארן ארום די צוריקקער פון ר' ישראל קיין ויזניץ?
זאת מצאתי
----
סולחן ההיסטורי
לכבוד הרב..... נ"י
נעניתי לבקשתו לכתוב מהנשמע בערי יהודה ובחוצות וויזניץ באחרונה.
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. במילים אבטא את עצמי בסילודין מהנעשה ונשמע בחצרות בית וויזניץ הדוגלים בסמל של אהבת ישראל.
אחלק את מכתבי בשני חלקים, הראשון הוא רק מה שקבלתי בשמיעה שלא הייתי שם, שזה עיקר החלק של הסולחן של הני תרי צנתרי דדהבי האחים האהובים והברורים והקדושים שליט"א. והשני, הוא חלק מהחתונה של נכד האמרי חיים זצ"ל ממה שהיה שם, ובמה שבעיני ראיתי.
לפני שאתחיל, כדי שלא למעט או לרבות אדמו"ר אחד מהשני בכבודם ובמחילת כבודם, אכתוב על האדמו"ר שגר בבני ברק בלשון "אדמו"ר שליט"א" ועל האדמו"ר שגר במאנסי בלשון "הרבי שליט"א".
הפגישה המורגשת
כמדובר, וכמו שהיה כתוב בהמודיע שיהיה קבלת פנים בנמל התעופה בלוד, כמו"כ היה, ושמה קיבלו פניו ליד כבש המטוס, בני אדמו"ר שליט"א, ואישי ציבור ובראשם הר"ר חיים משה פעלדמאן. ובאולם היציאה קיבלו פניו בערך עוד מאה איש מאנ"ש הרבי שליט"א. ואח"כ נסע השיירה בכבוד לשיכון וויזניץ עד ביתו של אדמו"ר שליט"א ושמה בחוץ כבר חיכו מאות אנשים. ומיד כשהגיע הרבי שליט"א פצחו העולם ברינה ובשיר ובקול זימרה. וברוב הדרת כבוד יצא אדמו"ר שליט"א מביתו ועבר לפניהם רחוק ממפתן ביתו עד גשתו עד אחיו. וירץ אדמו"ר שליט"א לקראתו ויחבקהו ויפול על צאוריו וישקהו ויבכו. ובידים משולבות נכנסו הביתה לקודש פנימה. ושם השתהו שניהם ביחד עם ר' חיים משה פעלדמאן לערך של 15 מינוט. ואף אחד לא יודע מה היה המדובר בפנים. אח"כ פתחו הדלתות, ונכנסו בני ונכדי האדמורי"ם שליט"א. ושתו לחיים ונגנו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ויצאו בריקוד בעוד שני ניגונים בלי מילים.
הדבר יצא מיד הרצים, וחיש מהר התאספו אנשים נשים וטף, לראות במחזה הגדול והנורא. וכשיצאו משם כבר היה הרחוב מלא באלפי אנשים שבאו לראות הפלא, וכבר היה חושך מבחוץ., ובכל זאת האירו השמים מכל הברקים של הפיקטשער מאכערס שהיו שם. וכנראה שאז לא היה באפשרות להרבי שליט"א למחות, דאז יהא בחי' של הגם לכבוש את המלכה עמי בבית, ומה הועילו חכמים בתקנתם ובשלומם. הגם שהיה חושך מבחוץ, רקדו ושרו בשמחה פנימית אשרנו מה טוב חלקנו שזכינו לזה, לראות האחים החשובים יוצאים משולבים אחד אל אחד וכמים פנים אל פנים.
החתונה הגדולה.
מכאן אני כותב ממה שראיתי בעיני ושמעתי באזני.
מיד כשהגיע הידיעה שהרבי שליט"א עומד לבוא ארצה, החליפו את האולמות באולם יותר גדול ברחובות. וכמו"כ בנו ליד האולם, שאטער [טענט בלע"ז] גדול המכיל כעשר אלף איש. שבתוך השאטער היה הקבלת פנים, והריקודים והמצוה טאנץ, וגם הסעודה להמחותנים בלבד.
בהבמה הכינו כסאות בערך לשלשים אנשים חשובים. לכל מיני האדמורי"ם ורבנים למיניהם ולדגליהם ולצבאיהם [ולצבעיהם]. באמצע הבמה היו שני כסאות גדולות שעמדו שמה כמו זוג תאומים. וכמו"כ היה על השולחן כוסות של כסף לשני האדמורי"ם שג"כ היה נראה כאחד, וכמו"כ כל הסכומי"ם והצלחות היה שוה בשוה במראה ובמשקל.
חוץ מזה היה שם גם עוד חמש כסאות גדולות אבל יותר קטנים משני הנ"ל. להמחותנים וכו'. ושאר הכסאות היו פשוטים. באמצע הקבלת פנים, הביאו כסא גדול עם כתר על ראשו והניחו אותו בהצד. וכלם התמיהו למי שייך הכסא הגדול הזה.
באתי מוקדם מאוד, וישבתי בשורה הראשון מיד אחרי החלקה של המשפחה, ככה יכולתי לראות ולשמוע הכל בכל מכל. כל האולם היה מחולק לסעקשענס עם גדרי משטרה. וכשגמרו למלאות סעקשאן אחד, סגרו אותו ואלו שהיו בפנים היו כמו בכלוב אין יוצא ואין בא, ואחר כך מילאו הסעקשענס האחרים. ומשני הצדדים היו ברענטשעס גדולים עד לב השמים, ורבע מצד ימין היה שייך לחסידי פיטצבורג, והשאר מחולק להבחורי ויזניץ ולהאנ"ש חסידי האדמורי"ם שליט"א. ולסתם סקרנים מירושלים ומבני ברק.
היה מדובר שהאדמורי"ם יהיו בהקבלת פנים, וכלם חיכו בכליון עינים לראות הני אחים החשובים נכנסים. ובינתיים נכנס האדמו"ר מפיטצבורג, ושרו לכבודו הניגון הידוע "דער רבי זאל לעבן א מזל טוב וכו'" וכולם קמו לכבודו. והתיישב עם החתן. מצד ימין של החתן היה שני הכסאות המלוכה הגדולים, ולשמאלו ישב אביו שליט"א. ואחרי הכסאות הגדולים התיישב הר"ר משה ארנסטר הזיידע, ואח"כ חתנו ר' ישראל אליעזר המחותו שליט"א. ואח"כ בא המחותן האדמו"ר מקארלין שליט"א עם שניגבאים והתיישב ליד מחותנו ר' ישראל אליעזר. והתחיל הקבלת פנים. עם ניגונים משני הצדדים. וכבוד אדמור שליט"א מסלונים גיסו של ר' ישראל אליעזר הגיע, עם שלש גבאים, וקם האדמו"ר מקארלין והזיז עצמו בעוד כסא למטה, כדי שאדמו"ר שליט"א מסלונים ישב ליד גיסו.
אח"כ התחיל אחד חסיד מפיטצבורג הגראמען, והספידו את האדמו"ר מפיטצבורג שליט"א הרבה. ואחרי הגראמען עוד חיכו כולם בכליון עינים להאדמורי"ם שליט"א. ופתאום התחיל הכלי זמר לנגן הניגון של "ובכן צדיקים" וכולם קמו וחשבו שבעוד כמה רגעים הם מגיעים, וכל העולם פצחו בשיר בקול אדיר, ונכנס... ועלה על הבמה... וכשהסתובב ראו שזה רק ר' ישראל שליט"א בן אדמו"ר שליט"א. ומיד השתתקו, וכולם היו באכזבה קצת שחשבו שהאדמורי"ם הגיעו. ואח"כ הגיע ר' מענדיל בנו של אדמו"ר שליט"א ולא שרו בכלל לכבודו.
וכנראה שכבר לא חשבו שהאדמורי"ם יגיעו להקבלת פנים, ובינתיים התחילו המחותנים להלביש את בגדי הלבנים ושאר תשמישי קדושה של כל מיני צבעים של כל מיני האדמורי"ם למיניהם להחתן. ובאו שני אברכים והוציאו את שני הכסאות הגדולים החוצה... אז ידעו בודאי שהאדמורי"ם יגיעו רק להחופה.
כולם יצאו החוצה למקום החופה. שמה גם כן היו מוכנות ברענטשעס גדולים, לאלפי איש. וגם במה מאוד גדולה להחופה, עם גדר לפנים מגדר. להאנשים והנשים על החופה. ולמטה מסביב החופה היה ג"כ גדר רק להמשפחה, והדחפתי עצמי בתוכה כדי לראות הכל מקרוב. כל האדמורי"ם והמחותנים העיקריים עלו על החופה, ורוב בני האדמורי"ם שליט"א היו ג"כ על החופה. וכמה מבני הרבי שליט"א לא רצו לעלות למעלה ונשארו למטה. עמדתי ליד אחד מבניו הקדושים של הרבי שליט"א, והוא אמר לי שהפגישה היה מרוגש מאוד.
אחרי שהגיע החתן התחילו בהניגונים, באו האדמורי"ם מבני ברק בשני מרכבות מיוחדים, ונסעו כל הזמן זה אחר השני, עם פמליא של כבוד מכל הצדדים וכשבראשם פלסו מקום המשטרה לכבודם. כל העולם נדחפו לראות את האדמורי"ם באים, והנה מה טוב ומה נעים, כשבאו שניהם, כל אחד עם הגבאים שלו, והרבי שליט"א הלך מיד אחרי האדמו"ר שליט"א עם גבאיו ובניו שליט"א. שניהם עלו להחופה. ואח"כ הגיע הכלה עם כל כבודה בת מלך פנימה. הגבאים של הרבי שליט"א [כמו חילו ראזענבערג] עזרו יד ביד להגבאים של האדמו"ר שליט"א והסדרנים לפלס מקום ולדחוף הנדחפים פנימה החוצה.
הרבי שליט"א מיד כשעלה להחופה עמד ליד גדר החופה עם פניו להמחותנים ואחוריו לכל העולם. כנראה שעשה זאת מפני פחדו הידוע שיקחו ממנו פיקטשערס. אבל עמד ככה מול אחיו כל הזמן וכמעט שלא הוריד עיניו מאחיו הקדוש. ואלו שעמדו לידם אמרו שראו שעיניהם היו מדומעות.
אחרי השבעי הסיבובים נקרא "כ"ק אדמו"ר שליט"א" בלשון "כבוד קדושת רבינו שליט"א איז מכובד מיט סידור קידושין" לסידור קידושין, ואמר הברכות בחיל וברעדה. וכשגמר הברכה הביאו למעלה אחד מהכסאות הגדולים שהוציאו מקודם מהאולם הקבלת פנים, והתיישב עליו. ושאלו מאת הרבי שליט"א אם ג"כ רוצה לישב, והתחילו להביא לו הכסא, ומחה על זה, ורצה לעמוד כל הזמן. וככה עמד שם נשען על גדר החופה. דוד מהחתן נקרא לקריאת הכתובה, ואח"כ קראו "כבוד קדושת רבינו שליט"א פון מאנסי איז מכובד מיט די ערשטע זעקס ברכות" אמר הברכות בהתרגשות גדול כדרכו בקודש. ואח"כ לברכה אחריתא קראו להזיידע לר' משה ערנסטער.
כשגמרו הרכות ושברו הכוס, אמרו מזל טוב בקול רינה, ופצחו העולם בקול שיר ובקול תודה, וכולם ראו כן תמהו איך שהאדמו"ר שליט"א קם מכסא כבודו, והלך להרבי שליט"א והושיט לו שני ידיו הקדושים, ושניהם התחילו לרקוד ביחד על החופה, כשכל העולם יוצאים במחול ובשיר עד לב השמים, כל הלבבות נפתחו, ובכל עין תדמע דמע של שמחה בעת ראו איך שהעליונים ששו והתחתונים עלזו בשמחה עילאה בחדותא דמלכא. הם רקדו ככה בערך חמש דקות. ונחלי דעמות ירדו מעפעפי בראותי כל אלה. אחרי הריקוד, נשקו אחד את השני בהידים ודיברו כמה מילים שלא שמעתי.
האדמורי"ם הלכו בחזרה לבני ברק כל אחד למקומו. והעולם הלכו לאכול באולם המיוחד לאכילה. ושמה הכינו מנות לתשעת אלפים איש. והמעניו של האוכל היה כמו בכל חתונה בארץ ישראל. כל מיני סאלטים וטחינה וחומוס וכדומה. על שולחנות ארוכות, ועל שולחנות מהצד. לא היה מספיק מקומות ישיבה ורוב האנשים אכלו בעמידה. ואח"כ בא המעין מעניו שזה כנראה חוק בהמדינה שזה מכיל אורז, תפוחי אדמה, ועוף או שניצל. [בכל חתונה שהייתי לא ראיתי שנתנו משהו אחר להמעין מעניו] וחוץ מזה היה על הצדדים כמנהג ארץ ישראל בשנים האחרונות, טשאלענט וקיגעל לרוב וגם שתיה כדת כל מיני משקאות קלים. אבל לא ראיתי אף בקבוק אחד משקה חריף חוץ באולם הקבלת פנים על האויבנאן.
ובין כך ובין כך כשהעולם אכלו ושתו כל אחד לפי מנהגו ומשקלו ישבו השני המחותנים בצד של האולם ונדחפו להם לתת להם מזל טוב ולחיים.
בשעת הסעודה לא היה אדמורי"ם, האדמו"ר מקארלין הלך הביתה, ולא נשאר בגלל שהוא אבל אחרי אביו. והאדמו"ר מסלונים שליט"א הלך לבני ברק לעשות פראווען בהשטיבעל שלו.
אחרי הסעודה התחילו העולם להיכנס בחזרה לאולם הקבלת פנים. אז כבר אחרתי קצת, והתיישבתי בסעקשאן השני אחרי השולחנות של הקרובים. מיד כשבאתי להאולם שאלו אותי איזה חסיד אני? אמרתי ממאנסי, אז הראו לי איזה סעקשאן שייך לחסידי מאנסי. היו סעקשענס לכל חסידות בפרט, וגם מעורב בכלל. וככה התמלאה האולם בעולם גדול עד אפס מקום. ואלפי איש עמדו בחוץ בלי אפשרות להיכנס פנימה.
העיקר שכחתי, כמו שהיה כתוב בהמודיע ביום החתונה שהמחותנים מבקשים בכל לשון של בקשה לא לעשות צילומים בהחתונה בלי יוצא מן הכלל, כמו"כ כן היה שלטים לכל אורך השבילים המובילים לאולמי החתונה שלא לעשות בשום פנים ואופן צילומים. וכמו"כ היה, כנראה שלא ראיתי אף פלעש אחד בשעת החתונה. אבל שמעתי שיש מאות תמונות שעשו בלי פלעש, ואי"ה בעוד כמה ימים יצא למכירה.
הבמה התחיל להתמלא עם אדמורי"ם משני הצדדים, מצד של הפיצבורגער הצתיישבו האדמורי"ם לבית נדבורנא כל אחד עם צבע בעקישע שלו. הואדמור, מפיצבורג הגיע להאולם בקול שיר וקול רינה, עם ווייסע געבלימטע בעקישע עם סטראקעס שחורים מלמעלה עד למטה. ושני הכסאות להשני האדמורים החזירו להאולם. וגןם הכסא הגדול עם כתר היה עכשיו במקום ישיבת האדמור, מפיצבורג.
התחילו לשיר, והאדמו"ר מפיצבורג עשו קצת פראווען לחצי שעה, עם הניגונים שלו, כידוע שהוא בעל מנגן גדול. ושרו שאר ניגונים. עד ששמעתי שההאדמורי"ם כבר יצאו מבני ברק, ועומדים להגיע להאולם בעוד חצי שעה. ובינתיים הגיע בחזרה האדמו"ר מסלונים ופעם התיישב מיד אחרי ר' משה ארנסטר ואחריו ישב ר' ישראל אליעזר. ואחר כך בא האדמו"ר מסערעט-וויזניץ והתיישב בין הכסא הגדול ובין ר' משה ארנסטר.
והנה אני נותן לך תמונה איך היה האויבנאן מצד שמאל לימין. האדמו"ר מפיצבורג, עם כסא הגבוה עם כתר, החתן בעצמו, האדמו"ר שליט,א, הרבי שליט"א, האדמו"ר מסערעט שליט"א, ר' משה ארנסטר, אדמו"ר מסלונים שליט"א ואח"כ ר' ישראל אליעזר שליט"א, ר' ישראל בן אדמו"ר שליט"א, ר' פנחס שלום בן הרבי שליט"א, ר' מנחם [או וועלוול אני לא מכיר כ"כ בשמותם] ארנסטר, ר' מנחם מענדל בן אדמו"ר שליט"א.
כשהגיע הזמן הנכון הגיעו שני האחים הקודשים ופתחו העולם ברינה בשיר וקול זימרה בעת שהגיעו, וכשהתיישבו על מקומם השתתקו העולם. ואחר כך התחיל הסעודה להאדמורי"ם והמחותנים. על השולחן היה שלש חלות גדולות מאוד בערך מטר וחצי כל אחד, להשני האדמורי"ם ולהאדמו"ר מפיצבורג. בראשית ובראשון נטל האדמו"ר שליט"א ידיו בתוך קערה של כסף שהיה שם ועשה סימן וברכה על החלה, והגבאים שלו חתכו את החלה. אחר שאכל כזית נטל הרבי שליט"א ג"כ מאותו קערה של כסף וחתך בעצמו החלה, והגבאים רק אחזו החלה כדי שיחתוך מנה יפה לכל הסעודה. מעניין היה, שבמקום שיוסף ראב יגיש כל האוכל ויעשה הכל להרבי שליט"א, עמד לידו בנו יקירו ר' אליעזר זאב שליט"א והוא הגיש כל האוכל להרבי שליט"א. אח"כ נטל האדמו"ר מפיצבורג את ידיו.
אח"כ התחילו הסעודה הביאו דגים לזה, ואח"כ לזה וכו'. האדמורי"ם שליט"א שתו לחיים, והאדמו"ר שליט"א התחיל בידיו להגיד לחיים בערך כמו דקה וחצי להעולם מסביב. ואחרי שגמר עם ידיו להגיד לחיים. אמר ר' אליעזר זאב להרבי שליט"א שהעולם רוצה שהוא יגיד ג"כ לחיים. אז הרים את ידיו רק שני פעמים פעם לימין ופעם אחת לשמאל ועשה לחיים לכל העולם.
אח"כ אכלו שאר המנות והמנגנים והכלי זמר התחילו לשיר. באמצע אוכל יצא האדמו"ר מסערעט שליט"א, ובמקומו התיישב ר' משה ארנסטר שליט"א ואח"כ האדמו"ר מסלונים שליט"א ואח"כ ר' ישראל אליעזר שליט"א. ובאמצע השיר וקול רינון קמו האדמורי"ם והחילו לרקוד על המקום כל העולם כמו שרוקדים לפעמים על המקום באחיזת ידים. ואחרי שנהיה יותר שמח ויתר צהלה, אז הושיט אדמו"ר שני ידיו להרבי שליט"א והם התחילו לרקוד על הבמה, כשכל העולם הבקיעו שחקים בקול שיר וקול זמרה מעורב בנחלי דמעות אשרי עין ראתה כל אלה. שמחה כזאת שהיה שורה שם לא ראיתי מימי, כל אחד הרגישו איך שכל העליונים והתחתונים מעלזים ומשמחים ביחד בקירוב לבבות לזה היום שעשה ה' לגיל ולשמח בו באהבת אחים גם יחד.
בעת שישבו יחדיו ושרו ניגונים, אז האדמו"ר שליט"א עשו תנועות בידיו ואצבעותיו לפי קצב הניגון כדרכו בקודש, והרבי שליט"א כנראה לא חשב הרבה מה שהוא עושה, ומרוב התרגשות התחיל להכות עם הלעפיל על השולחן לזמן ארוך לפי קצב הניגון, וכנראה שתפס מה שהוא עושה בלי דעת, ורצה להסתיר את רגשותיו הקדושים, מיד שם על הלעפיל על השולחן והשליב שני ידיו אחד על השני כדרכו בקודש כשרוצה להסתיר רגשותיו.
שמעתי אומרים חסיד וויזניץ אחד להשני "דאס איז א חלום אדער אמת?". באמצע שעתי איך שחסיד וויזנית ב"ב אומר להשני שהחתן העיקרי הוא... ר' חיים משה... שעמד כל הזמן מאחורי האדמורי"ם בפניו מלאה צהלה ושמחה. ממש לפני ברכת המזון יצא האדמו"ר מסלונים והלך הביתה לירושלים.
בשעת ברכת המזון יצאתי החוצה לשאוב קצת אויר, שהרי בפנים היה האויר דחוס מאוד, ומרוב השווייץ שהיה שם מהעולם, ירדו נטפי מים מהגג של האהל, והרבה אנשים הלבישו פלעסטיג על השטריימלעך ועל הקאפוליטשען. ע"כ לא הייתי שם בשעת בענטשן ואני לא יודע בדיוק למי חילקו כל הברכות. כנראה שחילקו הברכות בין האדמורי"ם לבית נדבורנא ועוד כמה מנכדי וויזניץ. כשהייתי בחוץ ראיתי אלפי איש שהיו שם ולא היה באפשרותם להיכנס פנימה.
אחרי ברכת המזון יצאו כל [רוב] הבחורים, והברענטשעס נתמלאו בתוך רגע באברכים. והסעקשאן האחרון בהאולם פתחו להנשים צדקניות, והיה שם מחיצה, וגם סגרו את האור מאחורי האולם.
שכחתי, שבאמצע הקבלת פנים פתאום נסגר כל האור בהאולם והיה חושך בארך לעשר דקות, ואותו דבר אירע גם באמצע הסעודה לפני שהגיעו האדמורי"ם שהאור נסגר למשך עשר דקות.
אחרי ברכת המזון הדחפתח בעצמי בכל כוחותי פנימה, והיה לי מקום טוב לעמוד [לא בישיבה כמקודם] לראות הכל.
הכלה בעצמה עם כמה מאות נשים עמדו בצד הימיני של האולם בחוץ לא רחוק מהבמה. עכשיו הגיע עת דודים לעשות המצוה טאנץ. קם בדחן מצד אדמו"ר שליט"א ובגיל וברעדה החריז חרוזים לכבוד היום הגדול והנורא, וקרא להאדמו"ר שליט"א ליצא לקראת הכלה להמצוה טאנץ. ובשעה שאמר חרוזיו, היה לאדמו"ר שליט"א צעטיל גדול שהיה כתוב שם החרוזים, בגלל קושי השמיעה שלו. ובהרם קול הודיעו לכל העולם שכולן יתיישבו על מקומם ולא לזוז, [הרי לא היה באפשרות לזוז בכלל] והאדמורי"ם והמחותנים נשארו על מקומם בהבמה בשעת המצוה טאנץ. רק הביאו גארטעל רחב וארוך מאוד בארך חמשים רגל שהיה מן האויבנאן עד הכלה. אחרי שהבדחן גמר לקרוא האדמו"ר שליט"א אז קם האדמו"ר לשיט"א ואחז ביד אחד בהגארטעל וביד שני רצה לאחוז בהרבי שליט"א, אז רמז לו הרבי שליט"א שהוא צריך לרקוד לבד עכשיו מצוה טאנץ. וכן רקד בעצמו כשכל העולם שרים ביחד בשמחה עילאה לכבוד כלה דא שכינתא קדישתא. ואחרי ששם הגארטעל מידיו אחז בשתי ידיו והתחיל עוד הפעם לרקוד עם הרבי שליט"א וכשקול השמחה בוקע שחקים למעלה למעלה בשיר ובקול תודה. אח"כ רקד עם החתן והמחותנים. דרכו בקודש בגלל חולשו להאדמו"ר שליט"א לא לרקוד רק על המקום, וכמו שאינו מזיז ממקומו כשהוא רוקד. אבל הרבי שליט"א הוא יותר צעיר ממנו, כן רוקד הלוך וחזור קצת.
אח"כ יצא האדמו"ר שליט"א להכנות לרבע שעה. וכולם חיכו לחזרתו. כשחזר אז התחיל בדחן מצד הרבי שליט"א לחרוז חרזים בסילודין באימה וביראה, וראו איך ששני הבדחנים עמדו בחיל וברעדה עת אמרו חרוזיהם. והוא אמר חרוזיו בהניגון הידוע של השבת נועם הנשמות, לכבוד רבינו שליטא פון דאהי, און רבינו שליט"א פון מאנסי.
אז קם הרבי שליט"א וכל העולם להמצוה טאנץ והתחיל לרקוד כדרכו בקודש, הלוך וחזור מימין לשמאל, אבל מתוך רוב דחק שם לא היה לו מקום לרוץ הלוך וחזור רק בערך ואורך של שלש כסאות שהוציאו משם שיכול לרקוד כדרכו. וכשרקד הלוך וחזור, אז הסתכל עליו האדמו"ר שליט"א ועשה תנועות עם ידיו הקדושות, ואח"כ כשהשים הגארטעל אחד בידי קדשו של אחיו והתחיל עוד הפעם לרקוד ביחד כשכל העולם מרגישים איך ששמים וארץ נשקו יחדיו בעת הגיע עת דודים תעורר רחמי א-ל. וכל הקולות בורקים הבקיעו עד לב השמים. ופתאום נהיה חלש והתיישב לכמה דקות על כסא, אח"כ קם ועשו מעגל קטן האדמורי"ם עם החתן והמחותנים, ואח"כ האדמו"ר שליט"א רקד עם החתן בעצמו.
כ נגמר העיקר והאדמורי"ם יצאו והלכו לביתם ורוב העולם יצא מהאולם, ואלפי האנשים הלכו לקראת האלפי הרכבים והאוטובוסים שעמדו מוכנים להסיע כולם הביתה.
ורק המשפחה ואנשי פיצבורג נשארו בהאולם לשאר המצוה טאנץ של המחותנים.
אשרי עין ראתה כל אלה, הלא למשמע אוזן שמחה נפשינו
ידידך הלן ומתגורר בירושלים האידנא
נא ונא בכל לשון של בקשה לא לפרסם מי כותב השורות האלו
דער טאטע – דער צענטער פון די גאנצע בריוו
איר טאטע איז א מענטש וואס ליידט פון שווערע נפש’דיגע יסורים.
א מענטש וואס ליידט שטארק בנפש
די רבנית – שיינדי דייטש
די שטוב־קריזיס
די גרויסע דראַמע – דער פעטער פון מאנסי
ווער שטעלט זיך אין וועג?
סאשע'ס טיפסטע ווייטאג
דער יסוד־מסר פון די גאנצע בריוו
א טאכטער'ס געוויין
