איך בין זייער אימפרעסט פון דיין קנאות
ספעציעל אז דיביסט דיך מתלבש מיט פנחס
דער עיקר איז מען זאל נישט אהנקומען צי זמרי
דער מי השילוח איז מסביר ער האט גיהאט א
טיפע כוונה מער ווי משה , סע ווי ער האט גילאנדעט
צו איך בין פנחס ווייס איך נישט, אבער דאס אז די וואס זענען מתיר ממזרים בישראל זענען עושה מעשה זמרי, דאס ווייס איך אויף 100%.
דרך אגב דורך ליינענדיג פארשידענע מכתבים פון רבנים האב איך מיך אנגעטראפן מיט די תשובה פון הרב חיים רוטר צו ר' בנימין לאנדא, ווי ער ברענגט ארויס אפאר נקודות קורץ און שארף, במילא וועל איך דא אביסל ציטירן פון איהם:
ובודאי יודע כ''ת שהביציות נמצאות אצל התורמת מיום לידתה, והם רק במעין ''תרדמת'' עד שהן מקבלות את האות להתחיל את תהליך ההבשלה, ותהליך זה אינו משנה את המטען הגנטי, בין אם זה נוצר במבחנה או בגוף הנתרמת, כך שלא שייך בהם לא ביטול למבחנה ולא לגוף הנתרמת, ואם התורמת היא כושית יצא ילד כושי ''היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו''. וכן הגע בעצמך באם ישתילו שחלה של קוף בגוף הנתרמת האם נאמר שהיא בטילה לגוף הנתרמת ויהיה לקוף דיני אדם היעלה על הדעת שיהיה לאותו קוף דין אדם ודיני ישראל? אתמהה, ופשוט דהיחס הוא לפי מטען הגנטי.
בנוסף לכל הנ''ל, כל האיברים המושתלים, התאים שלהם מתחלפים בחלקם בגוף המושתל תוך ימים ספורים ועד כמה חודשים [תלוי איזה אבר] חוץ מהשחלה, שזהו האיבר היחיד שהביציות שלו לא מתחלפות לעולם
ומה שהיה בגוף התורמת הוא מה שיש בגוף הנתרמת.
ולאחר כותבי כ''ז איקלע לידי ספר עטרת אברהם (שרמן, סי' ח') ושם מאריך בייחוסם של הנולדים מהפריה חוץ גופית מתורמת זרה, בירור שיטת מרן הגרי''ש אלישיב, ושם (בעמוד קכ''ו) כ' וז''ל:
''כאשר שוחחתי עם הגרמ''ש קליין בחודש אדר א' תשס''ח, הוא הביא בשמו של הגרייש ואזנר, שאין כל ראיה מסוגיית ילדה שסיבכה בזקנה לנדון השתלת שחלות מסיבה אחרתי".
''פשוט מסברא שכל אחד מאיברי האדם מתחבר לאחר ההשתלה להיות חלק מגוף האדם לכל דבר ועניין, לרבות עניינים הלכתיים, כקבורה שנקבר עם האדם שהושתל בו. אולם השתלת שחלות שונה מכל השתלת איבר, משום שבלידת כל אשה יש לה כמות מסוימת של ביציות, ובמהלך חייה לא מתווספות לה עוד ביציות. ולכן גם אם נאמר שהשחלה עצמה בטלה לגוף, אבל הביציות שאינן צומחות מחדש אלא עברו יחד עם השחלה, הן ביציות שהאשה הראשונה נולדה עימן והן יצירה בפני עצמה, ואינן בטלות לגוף שהושתלו בו, שהרי הן לא מחוברות לגוף ואף אינן צריכות אותו, אלא הן יצירה מוגמרת. ואמנם כפי שהבאנו לעיל כל ביצית עוברת תהליך של הבשלה והכנה על ידי השחלות לפני הביוץ, מכל מקום אין זה אלא תוספת הורמונים על מנת להבשיל את הביצית, אבל מבחינה גנטית [וזה העיקר], הביצית מושלמת ומוגמרת גם ללא תהליך זה. [ראוי לציין שכיום הצליחו הרופאים להבשיל בתנאי מעבדה ביציות שהוצאו מהשחלה כשהם עדין לא בשלות].
והנה מעכ''ת פשוט לו שאין דין ''אם'' לתורמת על אף שכל החומר הגנטי ממנה והולד יהיה כדמותה וכצלמה, ותמוה לומר כן, דהלא מפורש בגמי נדה (לא ע''א) ת''ר שלשה ''שותפין'' יש באדם הקבייה ואביו ואמו, ''אביו'' מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין, ''אמו'' מזרעת אודם שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין, ו''הקב''ה'' וכו' עיי''ש. הרי להדיא דהשותפות הוא לפי הגנטיקה שכל צד נותן, והנתרמת אינה נותנת כלום בשותפות, וההבשלה לביצית שהיא נותנת, אין הבדל בינה למדגרה חשמלית
והגע בעצמך היעלה על הדעת שתרנגולת שדוגרת על ביצים לא שלה או של מין אחר שנימא שהיא האמא, ופשוט שאינו כן, אע''פ שלולי הבישול שלה, ע''י שהיא מחממת את הביצה ע''י דגירתה האפרוח לא היה בוקע, וכבר כ''כ בשע''ת (סי' רצ''ז סק''א). ומ''ש להושיב עוף טהור על ביצי עוף אחר אין בזה חשש כו' כ''כ גם התשב''ץ (ח''ב סי' נ''ח). וכתב בטעם, שאין התרנגולת עושה אלא מעשה דברים המוסיפים הבל, והמושיב תרנגולת על ביצי מין אחר כמטמין אותם בתוך מוכין, עיי''ש. ולמעשה זה פסוק מפורש בירמיה (יז, יא) על העוף ששמו ''קורא'' – ''קורא דגר ולא ילד'' עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל, עיייש במפרשים.
די תשובה פון הרב רוטר געפינט זיך אינעם קובץ תשובות דריי פאר די לעצטע. אגב הרב חיים פרייא'ס תשובה די לעצטע תשובה אינעם קובץ, איז אייזן שטארק, ער מאכט אש און פארעך פון מהר''א'ס נימוקים להיתר. מיט אזא מין ברירות אז ס'בלייבט שוין כמעט נישט איבער א מקום לספק.
דרך אגב קען מען זעהן די שקר און מאס עזות וחוצפה פון די רבנים המתירים. זיי ווייסן גאנץ גוט אז זיי זענען א מיעוט שבמיעוט קעגען די רבנים האוסרים וואס ציילן זיך פון די סאמע פראמענעסטע רבנים העוסקים בענין זה רבות בשנים. און ניטאמאל פילן זיי פאר וויכטיג זיך מתייחס צו זיין לדבריהם, נישט בעל פה און נישט בכתב, אינדערצייט וואס ס'האנדעלט זיך פון אזא ענין חמור שבחמורות ווי דער עתיד פון כלל ישראל, ולא עוד, נאר מ'לאזט זיי ניטאמאל אריין צו זייערע אסיפות.
ועליהם הבת קול מכרזת ואומרת: ''אוי להם לבריות מעלבונה של תורה''
וואס מיינען זיי? אז ווייל זיי האבן א גוטען לעדערהעד קענען זיי טוהן מיטן כלל ישראל ככל העולה על רוחם? ניין ניין און ניין!!
טאמער זיי וועלן נישט חוזר זיין בקרוב פון זייערע פינסטערע פלענער מטמא צו זיין דעם כלל ישראל און מטמיע צו זיין און מערב צו זיין זרע טמאים בנים משחיתים מבני נכר הארץ בקרב עם קודש, וועט מען זיי מחרים ומנדה זיין בכל תפוצות ישראל, און זיי וועלן האבן אזא סוף ווי די אלע רבנים פון די ריפארמער און משכילים למיניהם וואס זענען אויסגעשלאסן געווארן פון כלל ישראל.
די היסטאריע פון כלל ישראל און פינעם יהדות הצרופה האט זיך שוין אן עצה געגעבן מיט סאך גרעסערע און שטערקערע פון זיי, ממילא וועט מען זיך מיט זיי אויך אן עצה געבן בעזרת השם יתברך.
וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם לעולם בעזר שמו יתברך
