פולמוס שלום צדיק

@יששכר כץ נאכן דורך ליינען דיין ארטיקעל פון אנהייב ביז צום סוף, זעה איך אז איך בכלל נישט שלא מן הענין דא

ציטירט

3) Social Change. One of the most pressing tensions in the community is how to reconcile our values with our convictions, what to do when halakha points us in one direction and our contemporary values in another direction. We are tempted to follow our values but pulled to abide by our halakhic commitments. A proper resolution requires an emboldened stance toward tradition, one that allows us to cajole the tradition to reconcile itself with our modern sensibilities.

כאטש איך זיך נישט צולייגען דעם רב אויפן spot בין איך דאך נייגעריג צו הערן דיין אפיניען די סיבה דערפאר איז וויבאלד תנאי לקדישין איז for some reason נישט אנגענומען אפי׳ ביי modern orthodox א שטייגער ווי רבי הערשל שכטר פון YU אין רבי אבי ווייס פון חובבי תורה האט זיך אויך נאך נישט געלאזט הערן איבער דעם נושא דעראיבער בעט איך דת הרב
יישר כוח פאר די כבוד. בעפאר מ'רעד מיר פין תנאי בקידושין דארפען מיר דן מיט א סאך פשוט'ער פיתרון: די pre-nuptial agreement. ס'איז נישט פערפעקט אבער מכל מקום איז א סעלושין אין מיינסטענס פעלער. אין פעקט, מוסמכים פון ישיבת חובבי תורה זענען פארבאטען פון זיין מסדרי קידושין ביי א חתונה אויב חתן כלה האבען נישט גע'חאתמעט א פרי-נאפ.

פעזענליך האט מיר די סוגיא געקאסט איינע פון מיינע גרויסע heroes, ר' משה שטערנבוך. מעודי בין איך געווען א געשווירענער חסיד זיינע, פארליבט אין די מועדים וזמנים און שפעטער אין זיין שו"ת תשובות והנהגות אבער לעצטענס האט ער געשריבן א קורצע תשובה קעגן די פרי-נאפ. די טענות זענען געווען זייער שוואך אין זענען בעיקר געווען פאלעמיש און די פראדאקט פון טיפע שנאה צו סיי וואס קומט נישט פון התאחדות הרבנים. נורא התאכזבתי.
 
הרב הגאון יצחק לאווי שליט"א לאזט זיך הערן

אויף די לפני כמה חדשים התווכחו פרופ' שלום צדיק והרב שמואל אריאל בפומבי אודות הצעותיו ואמונותיו של פרופ' צדיק. אני חושב שהוויכוח מי יותר אפיקורס משעמם, אבל אני משתדל להיות תלמיד של המורים הפילוסופים (והקבליים) הראשונים, וגם רוצה מאד שיהיה בית מדרש עיוני אמיתי בעם ישראל.
לפיכך קראתי את כל ספרו ועוד מאמרים של פרופ' צדיק, והתיישבתי לסדר את מחשבותי ולכתוב ביקורת מפורטת על ההצעה החברתית/פוליטית שלו, ויותר חשוב מזה להשתדל להציג את המבט שלי על המורים הללו וכיצד הם מתכתבים עם המציאות שלנו.
הביקורת היתה אמורה לכלול ג' חלקים, תחילה ביקורת על הפוליטיקה הנאיבית של פרופ' צדיק, מאחר ובעיני הוא מייצג בעיקר פרוגרמה פוליטית מאד לא בשלה.
שנית לעשות ביקורת על הבלבולים המושגיים שהוא עושה בספריו, זיהויים שגויים בטיפולוגיה שלו על חכמי ימה"ב, ובמיוחד הפרכת העוינות העמארצית והבלתי מוצדקת שלו לחכמי הקבלה הראשונים והאחרונים. (החותרת גם מתחת לעיקרי הבנותיו את עצם סוגיות הגילוי וההסתרה)
שלישית ביקשתי להעמיק הרבה יותר בבעיה הדתית-פילוסופית היסודית שהוא נוגע בו, ולהשתדל להסביר איך להבין אותו באופן שאיננו נופל לכשלים בשיח הרווח של 'מחשבת ישראל', מצידו הפנאטי יותר והפנאטי פחות.
עבדתי על זה מספר שבועות אבל שוב לקחו דברים אחרים את שעות הפנאי שלי, ואני רואה שכבר לא אשלים את הכל בגלגול זה במתכונת זו, לפיכך הנני מפרסם מה שנמצא בידי דברים קרובים להיות ערוכים בשלימות, על החלק הראשון והשלישי.


חלק א: ביקורת ספר: קריאה לתחייתה של הפילוסופיה הדתית מאת שלום צדיק. חלק א: על הקריאה החברתית


חלק ב: ביקורת ספר: קריאה לתחייתה של הפילוסופיה הדתית מאת שלום צדיק חלק ב, והוא מאמר הצדיק החכם
 
עס קומט נישט ארויף ביי מיר. נאך איינער מיט די פראבלעם?
 
וואס קומט נישט ארויף?
די תוכן

1000084915.jpg
 
שלום צדיק איז ברוגז אויף טרינקען פורים. ווער האט אים געפרעגט? כלך אצל נגעים ואהלות.
View: https://youtu.be/A_ERlIfvE4Y


גראדע די טרינקען פורים איז לדעתי א פראקטישע זאך צו האבן א געוויסע טאג זיך אויסצוגעבן אזוי קען מען א גאנץ יאר זיין ניכטער
 
כלך אצל נגעים ואהלות.
פון זיין צורה קוקט אויס ווי ער קומט שוין פון דארט.


גראדע די טרינקען פורים איז לדעתי א פראקטישע זאך צו האבן א געוויסע טאג זיך אויסצוגעבן אזוי קען מען א גאנץ יאר זיין ניכטער
מסכים, אבער נאר נישט די בחור וואס געט מיר א חיבוק ונישוק ווייל ער האט אהבת ישראל.
 
ס'איז מער אזא אמונה הכרחיות...

ער האט נישט קיין כוח פאר די קלעבעדיגע בחורים שיכורים, ער האלט אז ס'איז בעסער פאר סאסייעטי אז מ'וועט זיי זאגן אז ס'איז א סתירה צו עבודת השם און אז ס'נישט אויסגעהאלטן...
 
Back
Top