רשעים ארורים, די פארשאלטענע ציונים האבען נישט צוגעלאזט מקריב זיין קרבן פסח
שומו שמים!!!!
איז טאקע אסור ארויפצוגיין אויפ'ן הר הבית?
- Thread starter עמרם
- Start date
שומו שמים!!!!
דרך אגב באמת איז טומאה הותרה בציבור געזאגט געווארן אויך די קרבן תמיד יעדן טאג.
נאר וויבאלד עס איז א חובת ציבור און עס פאלט נישט אויף קיין יחיד, און עס איז א ביטול עשה, און עס האט אסאך מער קאמפליקאציעס ווי מקום השחיטה, מקום המזבח בדיוק פאר הזיות און הקטרה, ממון משל ציבור (שקלים) איז נאכנישט געווען ווער עס זאל עס טוהן.
משא״כ קרבן פסח איז א חובה אויף יעדן יחיד, א איסור כריתות, און עס איז טעכניש אסאך גרינגער מען דארף נאר איין הזיה אויף סיי ווי אויפן יסוד (א שטח פון 32*32 אמות) מען קען עס שחט׳ן בכל מקום בעזרה, ונאכלין בכל העיר
פאר מער איבער קרבנות בזמן הזה לאמיר ממשיך זיין דא
נאר וויבאלד עס איז א חובת ציבור און עס פאלט נישט אויף קיין יחיד, און עס איז א ביטול עשה, און עס האט אסאך מער קאמפליקאציעס ווי מקום השחיטה, מקום המזבח בדיוק פאר הזיות און הקטרה, ממון משל ציבור (שקלים) איז נאכנישט געווען ווער עס זאל עס טוהן.
משא״כ קרבן פסח איז א חובה אויף יעדן יחיד, א איסור כריתות, און עס איז טעכניש אסאך גרינגער מען דארף נאר איין הזיה אויף סיי ווי אויפן יסוד (א שטח פון 32*32 אמות) מען קען עס שחט׳ן בכל מקום בעזרה, ונאכלין בכל העיר
פאר מער איבער קרבנות בזמן הזה לאמיר ממשיך זיין דא
לעצט רעדאגירט:
כאטש עס זעהט אויס ווי דו מיינסט עס סארקאסטיש, האב איך עס געלייקט ווייל עס איז ריכטיג.
לאמיר קלאר מאכען רוב גדולי ישראל זענען געווען קעגן די ציונים/בונים חופשיים, אבער כמעט קיינער וועגן ג׳ שבועות וכדומה
עדה״ח/נטורי קרתא האט געהאלטן אז פון רשעים קען נישט ארויס קומען קיין גוטס, ממילא דארף מען נאר מלחמה האלטן מיט זיי אפילו קאפ אין וואנט.
אגודה האט אויך אזוי געהאלטן, נאר מיט א טוויסט אז איינמאל עס איז דא דארף מען ראטעווען וואס מען קען.
מזרחי האט געהאלטן אז היות די פרומע האבן נישט עוסק געווען אין בניית הארץ, זענען מיר ליידער אנגעקומען צו אזא מצב פון לא זכו אז די גאולה וועט צוגיין אויף אזא וועג מיט די פרייע וואס וועלן עס בויען פאר אונז.
און נאכדעם איז דא נאך אסאך דקות׳דיגע חילוקים פון אסאך וואס פאלען נישט אין די דריי קאטיגאריעס, ווי הרב קוק, ר׳ איטשע מאיר לווין און סאטמער רב.
צו אויסשמועסן מער האב איך ג׳עפענט די אשכול
לעצט רעדאגירט:
ווען איז די הר הבית אפן פאר אידן? אייביג אדער נאר אין ספעציעלע צייטן? מען קען גיין שטילערהייט אדער יעדע ריר ווערט פאטאגראפירט און ארומגעשיקט? איך וויל ארויפגיין אבער איך וויל נישט אז מען זאל וויסן דערפון.
האסט מורא פון די אראבער אדער פון דער היימישער עולם?
- זיך איינגעשריבן
- יולי 12, 2024
- מעסעדזשעס
- 252
- רעאקציע ראטע
- 618
לויט ווי איך געדענק, איז עס אפען יעדן טאג א געוויסע זמן
(ס'איז דא שיינע קונטרסים, מיט אלע הלכות וואס מ'דארף וויסן ווען מ'גייט ארויף,
ע״פ דין דארף מען גיין אין א כשר'ע מקווה, מ'דארף פארדעם מאכן א ריכטיגע חפיפה, און מ'מאכט א ברכה אויף די מקווה,
די מקווה מיז נישט זיין דווקא יענע טאג, אבער מ'דארף זיכער מאכן נישט צו ווערן טמא, פון א טומאה היוצא מגוף, (תשמיש המיטה, מאכט סיי די מאן טמא, און סיי די פרוי, א מאן קען גלייך גיין אין מקוה, און זיין ריין, אבער א פרוי דארף ווארטן כאטש דריי טעג, פארשטייט זיך אז א פרוי טאר נישט זיין קיין נידה, און דארף זיין ריין מיט א טבילה, מיידלעך איז די מנהג אז זיי גייען בכלל נישט אין מקוה, קענען נישט ארויפגיין (ס'איז זענען דא וואס גייען יא ערב יו״כ, קענען זיי גיין ווילאנג זיי זענען ריין) ומפני אז פאר פרויען איז סאך שווערער אזוי ווי געשריבן, זענען אסאך מונע די פרויען פון בכלל ארויפגיין)
מ'דארף וויסן פונקליך ביז ווי מ'מעג גיין (ווייל א טמא מת מעג נישט גיין אויף די עצם מקום המקדש, און מקום החיל, אפילו נאך א מקווה, וע״פ הרמב״ם יש בזה איסור כרת, (די ראב״ד קריגט, אז בזמן הזה איז נישט דא קיין איסור כרת אויף גיין דארט, און די מאירי שרייבט אז מ'פארלאזט זיך אויף אים און מ'גייט דארט היינטיגע צייטן אבער די מג״א פסק'נט יא ווי דער רמב״ם, און אסר'ט צו גיין אויף די מקום המקדש)
מ'דארף זיך אויפירן מיט גרויס כבוד און דרך ארץ (מצוות עשה דאורייתא, פון מורא מקדש)
מ'טאר עס נישט ניצן פאר קיין דארעך גאנג
ועוד הרבה הלכות...)
- זיך איינגעשריבן
- יוני 17, 2024
- מעסעדזשעס
- 108
- רעאקציע ראטע
- 354
א שנעלע זוך אויף Google שפייט דעס אויס
הכניסה להר מותרת בימים א' עד ה', בתקופת שעון חורף בשעות 7:00–10:30 בבוקר ו־12:30–13:30 בצהריים. בתקופת שעון קיץ בשעות 7:00–11:00 בבוקר, ו־13:30 ל-14:30 בצהריים
ווי אויך דעי וועבזייטל האט אביסל אינפארמאציע
אקטיווע בחור
היימישער קרעמלער
- זיך איינגעשריבן
- יולי 24, 2024
- מעסעדזשעס
- 56
- רעאקציע ראטע
- 95
הותרה בציבור בזמן שביהמ״ק היה קיים
פארוואס קען זיין?
מען נעמט אן אז מקריבין אע״פ שאין בית (דרך אגב די לשון מקריבין איז משמע אז מען האט מקריב געווען, און אזוי נעמען אסאך אן).
און טומאה הותרה בציבור גייט אן אפילו כשאין בית, קרבן פסח איז לדורותם
- זיך איינגעשריבן
- יולי 12, 2024
- מעסעדזשעס
- 252
- רעאקציע ראטע
- 618
נאכן אביסל קוקן די טענות לכאן ולכאן
בעצם איז כו״ע מודה אז אויף די עצם הר הבית איז מותר ארויפציגיין, אויב מ'איז געווען אין מקוה כדין
און אפי' אהן א מקוה איז נישט דא קיין חויב כרת
נאר אויף די מקום המקדש אליינס, א טמא מת איז מחויב כרת (וכן כל מקום החיל)
(כן פסק הרמב״ם, וכן נקטו רוב הפוסקים, שאף בזמן הזה חויבו בכרת, אבל יש חולקים,)
די אוסרים האלטן אז וויבאלד מ'ווייסט נישט פונקטליך ווי די מקום המקדש איז געווען, דארף מען מחמיר זיין (נאכדערצו אז ס'איז א חויב כרת)
אזוי אויך האב איך געזעהן א טענה, אז א זב דארף ווארטן 7 טעג פאר ער גייט אין מקוה, און אזוי ווי אונז זענען נישט בקי, און ס'קען זיין אונז זענען אלע זבים דארף מען מחמיר זיין
(מיט דעם קען מען זיך א עצה געבן, אז מ'זאל ווארטן 7 טעג, און גלייך ארויפגיין)
בעצם איז כו״ע מודה אז אויף די עצם הר הבית איז מותר ארויפציגיין, אויב מ'איז געווען אין מקוה כדין
און אפי' אהן א מקוה איז נישט דא קיין חויב כרת
נאר אויף די מקום המקדש אליינס, א טמא מת איז מחויב כרת (וכן כל מקום החיל)
(כן פסק הרמב״ם, וכן נקטו רוב הפוסקים, שאף בזמן הזה חויבו בכרת, אבל יש חולקים,)
די אוסרים האלטן אז וויבאלד מ'ווייסט נישט פונקטליך ווי די מקום המקדש איז געווען, דארף מען מחמיר זיין (נאכדערצו אז ס'איז א חויב כרת)
אזוי אויך האב איך געזעהן א טענה, אז א זב דארף ווארטן 7 טעג פאר ער גייט אין מקוה, און אזוי ווי אונז זענען נישט בקי, און ס'קען זיין אונז זענען אלע זבים דארף מען מחמיר זיין
(מיט דעם קען מען זיך א עצה געבן, אז מ'זאל ווארטן 7 טעג, און גלייך ארויפגיין)
די טענה פון זב איז גאנץ שוואך, א מענטש וואס ווייסט אז ער איז געזונט דארף נישט חושש זיין.
אויב א מענטש האט א מחלה, קען מען דן זיין וואספארא מחלה זב איז
- זיך איינגעשריבן
- אפר. 15, 2024
- מעסעדזשעס
- 561
- רעאקציע ראטע
- 3,062
שיין צאמגענימען.
לגבי דאס אז אפשר זענען מיר אלע זבים, איז נארישקייטען ווייל זיבה איז א קראנקייט, און ס׳נישטא קיין סיבה צי חייש זיין אז אפשר איז מען קראנק, און אויב איז מען שוין יא חייש אז מען איז קראנק קען מען אויך חייש זיין אז אונז זעמיר אלע שוטים, און א שוטה איז פטור פון אלע מצוות מילא מעג מען ווייטער ארויף גיין אויפן הר הבית.
- זיך איינגעשריבן
- יולי 12, 2024
- מעסעדזשעס
- 252
- רעאקציע ראטע
- 618
גערעכט, די טענה פון זב, איז לכאורה נישט קיין טענה,
אבער אויף די מקום המקדש, פון ווי ווייסטו פונקטליך ווי ס'איז געווען?
(ס'איז דא נאך א טענה, ווייס איך נישט ווי שטארק, אז מ'וועט מתיר זיין ארויפגיין, וועלן זיכער זיין וואס וועלן גיין אהן א מקוה, אדער גיין אין פלעצער ווי מ'מעג נישט, ווי אויף די מקום המקדש, וכו'
נאר די טענה, איז אויב עפעס, פארוואס מ'איז נישט אפציעל מתיר, אבער לפי זה א יחיד וואס איז מקפיד מעג
עכ״פ, אויף די טענה קען מען ברענגן א געוואלד מיט קשיות ודו''ק)
אבער אויף די מקום המקדש, פון ווי ווייסטו פונקטליך ווי ס'איז געווען?
(ס'איז דא נאך א טענה, ווייס איך נישט ווי שטארק, אז מ'וועט מתיר זיין ארויפגיין, וועלן זיכער זיין וואס וועלן גיין אהן א מקוה, אדער גיין אין פלעצער ווי מ'מעג נישט, ווי אויף די מקום המקדש, וכו'
נאר די טענה, איז אויב עפעס, פארוואס מ'איז נישט אפציעל מתיר, אבער לפי זה א יחיד וואס איז מקפיד מעג
עכ״פ, אויף די טענה קען מען ברענגן א געוואלד מיט קשיות ודו''ק)
- זיך איינגעשריבן
- יולי 12, 2024
- מעסעדזשעס
- 252
- רעאקציע ראטע
- 618
פאלגענד לייג אריין אין א ספוילר, א תשובה פון די רדב״ז,
וואס אויף דעם בויט מען אסאך, בנוגע ארויפגיין אויף די הר הבית,
ס'איז דא אסאך דן צו זיין אין דעם תשובה, לכאן ולכאן, ואי״ה עוד חזון למועד
וואס אויף דעם בויט מען אסאך, בנוגע ארויפגיין אויף די הר הבית,
ס'איז דא אסאך דן צו זיין אין דעם תשובה, לכאן ולכאן, ואי״ה עוד חזון למועד
שאלת ממני אודיעך דעתי אם מותר ליכנס לעליות הבנויות סביב לבית המקדש שהן בולטות לתוך המקדש על גבי זיזין וגיזוזטראות לפי שראית שנהגו בזה היתר ואין מוחה בידם:
תשובה דע שלא כל העליות שוות ולא כל הרוחות שוות וצריך אומד יפה לראות אי זו מותרות ואי זו אסורה וזה כי הדבר ברור שתחת הכיפה שם אבן השתיה בלי ספק הנקרא אצלם אלסכרא וא"ת דהא תנן אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים ושתיה שמה גבוהה מעל הארץ ג' אצבעות ועליה הארון נתון ועתה שאלנו את פיהם ואמרו שהיא גבוהה מקרקעית הכיפה ג' קומות ואנו רואין מבחוץ שעולים לכיפה במדרגות הרבה כבר כתבתי על זה בתשובה שקרקעית הבית חפרו אותו כמה פעמים לגלות היסודות ולכן הוא נמוך הרבה ממה שהיה מקודם תדע דהא תנן בכמה דוכתי שהר הבית היה גבוה מירושלם והשתא הדבר הוא להפך. עוד אמרו העכו"ם שיש תחת הכיפה מערה ושהמלכים הראשונים רצו לדעת מה היה שם ושלשלו בני אדם לתוכה ומתו וסגרו אותה ומלאוה עפר עד היום הזה אין אדם יודע מה יש שם וקרוב אצלי שנאמר להם או שמעו שהארון גנוז שמה ולפיכך היו חופרים אלו ימצאו אותו ולכן הושפל קרקעית הבית ונתגלה אבן השתיה. גם שמעתי שהמלכים שעברו חפרו שם למצוא יסוד האבן הזאת ולא מצאו מ"מ אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה אשר עליה היה הארון בבית קדש הקדשים לצד מערב. הילכך מי שעולה בעליות אשר לרוח מערב או הנכנס לראות מהפתח אשר לצד מערב צריך לשער שיהיה בינו לבין הכיפה יותר מאחד עשר אמה שכך היה בין כותל מערבי של העזרה לכותל ההיכל ועובי הכותל כי הכותלים נתקדשו שיערתי שאין בכל הפתחים יותר קרוב לכיפה מאותן הפתח הקטן אשר משמאל לבאבאל קטאנין ולכן צריך ליזהר מן העליות אשר על אותו פתח וכבר שמעתי על קצת חכמים שלא היו רוצין ליכנס בשוק אל קטאנין וזו חומרא יתירה כי אני שיערתי שיש משם עד הכיפה יותר מי"א אמה ואפשר שהטעם הוא מפני שהיא משוכה קצת לצד צפון כאשר נבאר בע"ה ואם העליות הם בצד צפון צריך לשער מכותל מערבי לצד המזרח באורך קפ"ז אמות כל העליות הבנויות באורך זה הם בניות על אורך העזרה ממזרח למערב וכל העליות הבניות חוץ מאורך זה לצד מזרח או לצד מערב אינם בכלל האיסור. ולענין הרוחב כבר ידעת כי רוחב העזרה מצפון לדרום הם קל"ה אמה וכבר הנראה לעין כותל הדרום במקומו הראשון הוא שהרי העומד בקרן דרומית מזרחית רואה כי משם לצד דרום הוא עמק יהושפט ולא היתה העזרה נמשכת לצד דרום אלא עד שם גם כי אבני היסוד ההוא הם אבנים גדולות מורה שהוא בנין קדמון וא"כ סוף בנין הנקרא מדרש שלימה לצד הדרום הוא סוף העזרה אלא שהוא חוץ מקפ"ז אמה אשר ממזרח למערב והוא מכלל הר הבית ועד היום בנוי כיפין על גבי כיפין מ"מ למדנו כי הכותל ההוא בעצמו היה כותל העזרה אשר לצד דרום וא"כ צריך לשער אם העליות אשר כנגד כותל זה לצד צפון רחוקים מכותל זה קל"ה אמה אינם בכלל העזרה ואני שיערתי שיש בין כותל זה של צד דרום עד הבתים והעליות אשר בניות לצד צפון יותר מקל"ה אמה ואינם בכלל הקדש ומותר ליכנס להם. עוד דרך אחרת רואין כאלו חוט מתוח מהכיפה לצד מזרח כל הבתים והעליות שהם בתוך מ' אמה לחוט זה הם בכלל הקדש וכל שהוא חוץ לזה השיעור הרי הוא חול וחשבון זה אינו מדוקדק לפי שההיכל היה צר מאחריו ורחב מלפניו כדכתיב הוי אריאל אריאל ומ"מ לצאת מידי ספק צריך להתרחק מהחוט המתוח מכותל הכיפה הצפונית ארבעים אמה ברוחב באורך קפ"ז אמות מן המערב למזרח. ואם העליות בנויות לצד מזרח הנה נתבאר כי הכותל המזרחי אשר היא בנוי עתה הוא כותל הר הבית המזרחי לפי שמשם והלאה הוא הר הזיתים. ועוד כי שערי רחמים הם באותו כותל וכתב בעל כפתור ופרח שהם שערים שהיו נכנסים בהן והאבלים והחתנים וכל הבתים והעליות אשר בצד מזרח מותר להכנס לשם שהרי מכותל הר הבית המזרחי עד כותל העזרה המזרחי יש שי"ג אמה וטמא מת מותר להכנס בהר הבית. ואם יש עליות בכותל דרומי באורך קפ"ז אמות מן המערב אל המזרח הרי הם בכלל הקדש ודרך כלל אני אומר כי הבתים או העליות אשר לצד צפון וצד מזרח אין בהם ספק אצלי ומותר ליכנס להם אם לא תהיה בולטת הרבה לתוך המקדש דאז צריך אומד וכן אותם של צד דרום ומערב צריכין אומד. והוי יודע דאיבעיא לן בגמרא תלה עצמו באויר העזרה מהו וסלקא בתיקו והוי איסורא דאורייתא לדעת הרב דס"ל בקדושתו עומד ואזלינן לחומרא ואסור ולדעת התוספות פשיטא ליה דאויר עזרה נתקדש ואע"ג דתניא בידיעות הטומאה וטמא שנכנס להיכל דרך גגות פטור שנאמר ואל המקדש לא תבא דרך ביאה אסרה תורה מ"מ פטור אבל אסור הוא ומכין אותו מכת מרדות וכן כתב הרמב"ם פ"ג מהלכות ביאת מקדש וז"ל ואע"פ שהוא פטור מכרת מכין אותו מכת מרדות בין שנכנס למקדש דרך גגות בין שנכנס בו דרך פתחים בשידה תיבה ומגדל ע"כ. וא"ת כיון דגגין ועליות לא נתקדשו והתוספות מודה שכל העליות לא נתקדשו חוץ מהעלייה אשר על ההיכל למה לא יהיה מותר ליכנס עתה בכל העליות דע דלא אמרינן דלא נתקדשו אלא העליות והגגות אשר היו בנויות בזמן שהיה קיים אבל הגנין והעליות הבנויות עתה סביב למקדש שמא בתוך אויר העזרה הם בנויות או באויר הלשכות שהיו אז ומידי ספיקא לא נפיק. הילכך אם נתברר לפי החשבון אשר כתבתי שהם בנויות בקדש לא נחוש לגובה לומר שמא למעלה מגגות הלשכות אשר לא נתקדשו הן בנויות כיון דאויר העזרה כעזרה ומ"מ יש לי לתת טעם למנהג שנהגו כל העולם לעלות באותם עליות לראות משם את הבית כלו ולא שמענו ולא ראינו מי שמיחה בידם. דע כי הראב"ד ז"ל סובר כי האידנא אין כרת למי שנכנס למקדש וכן תמצא בהשגה פרק ששי מהלכות בית הבחירה הרי שעיקר הדין הוא מחלוקת והדבר ספק שמא עליות אלו הם בניות בקדש או לא ואת"ל בנויות בקדש שמא אויר העזרה לא נתקדש דהא איכא דמפרש דהא דבעי רבא תלה עצמו באויר העזרה הכי קא מיבעיא ליה אם נתקדש אויר העזרה או לא לפי גרסת הספרים ולא איפשיטה ואת"ל דאויר העזרה כעזרה שמא על אויר גגות הלשכות אשר לא נתקדשו הן בנויות הילכך כיון דאיכא כל הני ספוקי תלו הדבר להקל מרוב חשקתם לחזות בקדש ואין לנו להקל מטעם דדרך ביאה אסרה תורה ודרך גגות אין בו איסור תורה דהא ניחא אם עולים ויורדים מיד ולא היו שוהין שם שיעור השתחויה אבל אם הם בנויות בקדש נהי דפטור משום ואל המקדש לא תבא מ"מ חייב משום טמא ששהה במקדש הנה כתבתי לך טעם המנהג אבל אתה תהיה מן הנזהרים ולא תכנס לא לבית ולא לעלייה אם לא תהיה רחוקה מהכיפה הרבה. גם שמעתי שיש מחילה תחת הקרקע ופתחה לצד המערב שהולכת עד תחת הכיפה ויש מהיהודים שנכנס לשם ודבר זה אסור דקי"ל מחילות הפתוחות לעזרה נתקדשו ומאן לימא לן שאין זו מכלל המחילות שהיו פתוחות לעזרה ואפי' תימא שזאת מחדש נעשית קרקעית העזרה נתקדש עד התהום כדאיתא בזבחים. שוב ראיתי וכן אמרו לי בני אדם היודעים לשער שאין לך פתח ולא עלייה שלא תהיה רחוקה מהכיפה כפי השיעור אשר כתבתי הילכך מותר להתקרב אל הפתחים ולעלות אל העליות כ"ש בהצטרפות הספקות אשר כתבתי:
תשובה דע שלא כל העליות שוות ולא כל הרוחות שוות וצריך אומד יפה לראות אי זו מותרות ואי זו אסורה וזה כי הדבר ברור שתחת הכיפה שם אבן השתיה בלי ספק הנקרא אצלם אלסכרא וא"ת דהא תנן אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים ושתיה שמה גבוהה מעל הארץ ג' אצבעות ועליה הארון נתון ועתה שאלנו את פיהם ואמרו שהיא גבוהה מקרקעית הכיפה ג' קומות ואנו רואין מבחוץ שעולים לכיפה במדרגות הרבה כבר כתבתי על זה בתשובה שקרקעית הבית חפרו אותו כמה פעמים לגלות היסודות ולכן הוא נמוך הרבה ממה שהיה מקודם תדע דהא תנן בכמה דוכתי שהר הבית היה גבוה מירושלם והשתא הדבר הוא להפך. עוד אמרו העכו"ם שיש תחת הכיפה מערה ושהמלכים הראשונים רצו לדעת מה היה שם ושלשלו בני אדם לתוכה ומתו וסגרו אותה ומלאוה עפר עד היום הזה אין אדם יודע מה יש שם וקרוב אצלי שנאמר להם או שמעו שהארון גנוז שמה ולפיכך היו חופרים אלו ימצאו אותו ולכן הושפל קרקעית הבית ונתגלה אבן השתיה. גם שמעתי שהמלכים שעברו חפרו שם למצוא יסוד האבן הזאת ולא מצאו מ"מ אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה אשר עליה היה הארון בבית קדש הקדשים לצד מערב. הילכך מי שעולה בעליות אשר לרוח מערב או הנכנס לראות מהפתח אשר לצד מערב צריך לשער שיהיה בינו לבין הכיפה יותר מאחד עשר אמה שכך היה בין כותל מערבי של העזרה לכותל ההיכל ועובי הכותל כי הכותלים נתקדשו שיערתי שאין בכל הפתחים יותר קרוב לכיפה מאותן הפתח הקטן אשר משמאל לבאבאל קטאנין ולכן צריך ליזהר מן העליות אשר על אותו פתח וכבר שמעתי על קצת חכמים שלא היו רוצין ליכנס בשוק אל קטאנין וזו חומרא יתירה כי אני שיערתי שיש משם עד הכיפה יותר מי"א אמה ואפשר שהטעם הוא מפני שהיא משוכה קצת לצד צפון כאשר נבאר בע"ה ואם העליות הם בצד צפון צריך לשער מכותל מערבי לצד המזרח באורך קפ"ז אמות כל העליות הבנויות באורך זה הם בניות על אורך העזרה ממזרח למערב וכל העליות הבניות חוץ מאורך זה לצד מזרח או לצד מערב אינם בכלל האיסור. ולענין הרוחב כבר ידעת כי רוחב העזרה מצפון לדרום הם קל"ה אמה וכבר הנראה לעין כותל הדרום במקומו הראשון הוא שהרי העומד בקרן דרומית מזרחית רואה כי משם לצד דרום הוא עמק יהושפט ולא היתה העזרה נמשכת לצד דרום אלא עד שם גם כי אבני היסוד ההוא הם אבנים גדולות מורה שהוא בנין קדמון וא"כ סוף בנין הנקרא מדרש שלימה לצד הדרום הוא סוף העזרה אלא שהוא חוץ מקפ"ז אמה אשר ממזרח למערב והוא מכלל הר הבית ועד היום בנוי כיפין על גבי כיפין מ"מ למדנו כי הכותל ההוא בעצמו היה כותל העזרה אשר לצד דרום וא"כ צריך לשער אם העליות אשר כנגד כותל זה לצד צפון רחוקים מכותל זה קל"ה אמה אינם בכלל העזרה ואני שיערתי שיש בין כותל זה של צד דרום עד הבתים והעליות אשר בניות לצד צפון יותר מקל"ה אמה ואינם בכלל הקדש ומותר ליכנס להם. עוד דרך אחרת רואין כאלו חוט מתוח מהכיפה לצד מזרח כל הבתים והעליות שהם בתוך מ' אמה לחוט זה הם בכלל הקדש וכל שהוא חוץ לזה השיעור הרי הוא חול וחשבון זה אינו מדוקדק לפי שההיכל היה צר מאחריו ורחב מלפניו כדכתיב הוי אריאל אריאל ומ"מ לצאת מידי ספק צריך להתרחק מהחוט המתוח מכותל הכיפה הצפונית ארבעים אמה ברוחב באורך קפ"ז אמות מן המערב למזרח. ואם העליות בנויות לצד מזרח הנה נתבאר כי הכותל המזרחי אשר היא בנוי עתה הוא כותל הר הבית המזרחי לפי שמשם והלאה הוא הר הזיתים. ועוד כי שערי רחמים הם באותו כותל וכתב בעל כפתור ופרח שהם שערים שהיו נכנסים בהן והאבלים והחתנים וכל הבתים והעליות אשר בצד מזרח מותר להכנס לשם שהרי מכותל הר הבית המזרחי עד כותל העזרה המזרחי יש שי"ג אמה וטמא מת מותר להכנס בהר הבית. ואם יש עליות בכותל דרומי באורך קפ"ז אמות מן המערב אל המזרח הרי הם בכלל הקדש ודרך כלל אני אומר כי הבתים או העליות אשר לצד צפון וצד מזרח אין בהם ספק אצלי ומותר ליכנס להם אם לא תהיה בולטת הרבה לתוך המקדש דאז צריך אומד וכן אותם של צד דרום ומערב צריכין אומד. והוי יודע דאיבעיא לן בגמרא תלה עצמו באויר העזרה מהו וסלקא בתיקו והוי איסורא דאורייתא לדעת הרב דס"ל בקדושתו עומד ואזלינן לחומרא ואסור ולדעת התוספות פשיטא ליה דאויר עזרה נתקדש ואע"ג דתניא בידיעות הטומאה וטמא שנכנס להיכל דרך גגות פטור שנאמר ואל המקדש לא תבא דרך ביאה אסרה תורה מ"מ פטור אבל אסור הוא ומכין אותו מכת מרדות וכן כתב הרמב"ם פ"ג מהלכות ביאת מקדש וז"ל ואע"פ שהוא פטור מכרת מכין אותו מכת מרדות בין שנכנס למקדש דרך גגות בין שנכנס בו דרך פתחים בשידה תיבה ומגדל ע"כ. וא"ת כיון דגגין ועליות לא נתקדשו והתוספות מודה שכל העליות לא נתקדשו חוץ מהעלייה אשר על ההיכל למה לא יהיה מותר ליכנס עתה בכל העליות דע דלא אמרינן דלא נתקדשו אלא העליות והגגות אשר היו בנויות בזמן שהיה קיים אבל הגנין והעליות הבנויות עתה סביב למקדש שמא בתוך אויר העזרה הם בנויות או באויר הלשכות שהיו אז ומידי ספיקא לא נפיק. הילכך אם נתברר לפי החשבון אשר כתבתי שהם בנויות בקדש לא נחוש לגובה לומר שמא למעלה מגגות הלשכות אשר לא נתקדשו הן בנויות כיון דאויר העזרה כעזרה ומ"מ יש לי לתת טעם למנהג שנהגו כל העולם לעלות באותם עליות לראות משם את הבית כלו ולא שמענו ולא ראינו מי שמיחה בידם. דע כי הראב"ד ז"ל סובר כי האידנא אין כרת למי שנכנס למקדש וכן תמצא בהשגה פרק ששי מהלכות בית הבחירה הרי שעיקר הדין הוא מחלוקת והדבר ספק שמא עליות אלו הם בניות בקדש או לא ואת"ל בנויות בקדש שמא אויר העזרה לא נתקדש דהא איכא דמפרש דהא דבעי רבא תלה עצמו באויר העזרה הכי קא מיבעיא ליה אם נתקדש אויר העזרה או לא לפי גרסת הספרים ולא איפשיטה ואת"ל דאויר העזרה כעזרה שמא על אויר גגות הלשכות אשר לא נתקדשו הן בנויות הילכך כיון דאיכא כל הני ספוקי תלו הדבר להקל מרוב חשקתם לחזות בקדש ואין לנו להקל מטעם דדרך ביאה אסרה תורה ודרך גגות אין בו איסור תורה דהא ניחא אם עולים ויורדים מיד ולא היו שוהין שם שיעור השתחויה אבל אם הם בנויות בקדש נהי דפטור משום ואל המקדש לא תבא מ"מ חייב משום טמא ששהה במקדש הנה כתבתי לך טעם המנהג אבל אתה תהיה מן הנזהרים ולא תכנס לא לבית ולא לעלייה אם לא תהיה רחוקה מהכיפה הרבה. גם שמעתי שיש מחילה תחת הקרקע ופתחה לצד המערב שהולכת עד תחת הכיפה ויש מהיהודים שנכנס לשם ודבר זה אסור דקי"ל מחילות הפתוחות לעזרה נתקדשו ומאן לימא לן שאין זו מכלל המחילות שהיו פתוחות לעזרה ואפי' תימא שזאת מחדש נעשית קרקעית העזרה נתקדש עד התהום כדאיתא בזבחים. שוב ראיתי וכן אמרו לי בני אדם היודעים לשער שאין לך פתח ולא עלייה שלא תהיה רחוקה מהכיפה כפי השיעור אשר כתבתי הילכך מותר להתקרב אל הפתחים ולעלות אל העליות כ"ש בהצטרפות הספקות אשר כתבתי:
עס איז דא חלקים ווי עס איז זיכער נישט געווען (מזרחית דרומית) וואס דארט קען מען זיכער גיין אלץ דעם.
די סיבה וואס דו שרייבסט איז טאקע די עיקר סיבה פארוואס די רבנות פון הרב קוק און ווייטער האט עס געאסרט
נישט אזוי פשוט
ביי נשים איז מען דאך יא מחמיר אלץ זיבה....
ווייל ביי נשים, וואס רוב האבן נישט קיין הרגשה, און אונז לעבן נישט היינט מיט טומאה וטהרה. זענען אונז חושש אז די ווסת איז אנגעקומען 3 טעג פריער, און זי האט נישט געפילט און די יעצטיגע זיבן זענען 11 און זי איז א זבה.
און אנדערע ווערטער, א מאן איז נאר מקשה לדעת, און סיי וואס איז נישט לדעת יש מקום לחשוש.
משא״כ א פרוי בלוט שלא לדעת און זי קען פארזען