אויף והייתם לי סגולה זעה ר"א בן הרמב"ם בשם זיין טאטע:
ופירוש ממלכת כהנים, שהכהן של כל עדה הוא המנהיג, שהוא הנכבד שלה והדוגמה שלה שאנשי העדה ילכו בעקבותיו וימצאו את הדרך הישר על ידו. ואמר תהיו אתם בשמירת תורתי מנהיגי העולם, {ש}היחס שלכם אליהם {יהיה} כיחס הכהן אל עדתו – ילכו העולם בעקבותיכם ויהיו מחקים את מעשיכם ויתהלכו בדרכיכם. ענין זה אני מעתיקו בפירוש {פסוק} זה מן אבא מרי ז״ל.
וזה יהיה אם ישמרו לשמוע, {ככתוב} (דברים ד:ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם וג׳. והבטיח השלמת {דבר} זה לעתיד במאמרו בלשון ישעיה (ב:ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יי אל בית אלהי וג׳.
אויך ספורונו:
והייתם לי סגלה מכל העמים – אף על פי שכל המין האנושי יקר אצלי מכל יתר הנמצאים השפלים, כי הוא לבדו המכוון בהם, כאמרם זכרונם לברכה: חביב אדם שנברא בצלם (אבות ג׳:י״ד), מכל מקום אתם תהיו לי סגולה מכולם. כי לי כל הארץ – וההבדל ביניכם בפחות ויתר הוא, כי אמנם ״לי כל הארץ״ וחסידי אומות העולם יקרים אצלי בלי ספק. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים – ובזה תהיו סגולה מכולם, כי תהיו ״ממלכת כהנים״ להבין ולהורות לכל המין האנושי, לקרוא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבוא, כאמרו ״ואתם כהני ה׳ תקראו״ (ישעיהו ס״א:ו׳), וכאמרו ״כי מציון תצא תורה״ (שם ב׳:ג׳).
אתם קרויין אדם פרעגט שוין תוספות פון די גמרא געברענגט אויבן
און תוספות האט איין מהלך אז עס איז א מחלוקה, אדער אז עס איז א חילוק פון "אדם" און "האדם", וואס דאס ווייזט אז עס איז עס נישט מער ווי א טול פאר דרש און זאגט בכלל נישט אויפן מהות, א בחינה ווי א גזירה שוה אז פונקט ווי אינעם פסוק אדם אתם רעדט מען נאר פון אידן די זעלבע איבעראל. זעה אויך תוי"ט און תפארת ישראל אויף די משנה חביב האדם שנברא בצלם אז די משנה רעדט פון א גוי, און די תויו"ט מאכט אוועק די טענה פון אתם קרויים אדם "והרי זה דרש על דרש".
מ׳קען אויך טרעפן פירושים פארקערט, רש״י למשל לערנט יא אפ והייתם לי סגולה כפשוטו. מיין שאלה איז צו דו לייקענסט אז די נעראטיוו פון עליונות/סגולת ישראל איז שטארק נוכח אין יהדות? איך ברענג דא אראפ עטליכע דוגמאות איך האב געטראפן.
די כוזרי איז פיל מיט דעם איבער די גענעטישע עליונות פונעם איד:
עד שבאו בני יעקב שכולם היו סגולה וגרעין, ונבדלו משאר בני אדם בתכונות אלוהיות, שעשאום כאילו לבני מין אחר...
אם הגר מתחזק ומקבל עליו ללכת בדרך זו, כבר זכה לו ולזרעו במידה מרובה של קירבה לא-לוה.
אך גם אחרי אשר קיבל עליו כל אלה לא ישווה הגר לבן ישראל מלידה, כי בן ישראל רק הוא ראוי לנבואה, ואלו הגרים - תכלית אפשרותם בקבלם מבני ישראל את תורתם היא להיות לחסידים ולחכמים אך לא לנביאים
ראב״ד:
רוב בעיני שאף זה וכו'
. א"א זו היא אחת מסברותיו ואין בכולן פחותה מזו
כי עובדי כוכבים הם כבהמות ואין מטמאין ואין מיטמאין עם הדומה לחמור הן גוים כמר מדלי ואת כולם ישא רוח
והחושב אותם לכלום אסף רוח בחפניו
מדרש שמואל:
ואפשר לי לומר כי אין הצלם הנאמר כאן על הצלם ותמונת תואר האדם, אשר הוא משונה בו מן הבעל חי, והשווה בו כל מין האנושי ואפילו בן נח
, רק הצלם האמור כאן הוא צלם של קדושה המיוחד לעם בני ישראל לבדם, ... ועליו נאמר חביב אדם שנברא בצלם, כי צלם זה לא תמצא (אלא) רק בעם אשר יכונה בשם ישראל באמת ובצדקה
מהר״ל עטליכע שטיקלעך:
אתם קרויים אדם ואין עכו"ם קרויים אדם. ביאור עניין זה שההבדל המיוחד אשר בין האדם ובין שאר בעלי חיים מה שהאדם יש לו נפש א-לוהית...
ודבר זה לא תמצא רק בעם אשר בחר בו השם... לכך הם קרויים אדם בפרט בשלימות, במה שיש בהם כל אשר ראוי להיות לאדם שנקרא אדם בפרט מפני שיש בו מעלה א-לוהית ואינו טבעי ולפיכך אתם קרויים אדם
אף על גב שאמר 'חביב האדם',
אין זה כולל כל מין האדם, כי כבר אמרו חז"ל 'אתם קרויים "אדם", ולא האומות קרויים "אדם"'. כאילו אמרו כי שלימות הבריאה - שהיא לאדם בפרט -
הוא אל ישראל, לא לאומות, כאשר בארנו פעמים הרבה שישראל בפרט נקראים 'אדם'...
אתם קרוין אדם ואין אומות העולם קרוין אדם', כ
אלו דבר פשוט הוא אצלם שמדרגת ישראל בערך אל האומות, כמדרגת האדם אל בעלי חיים בלתי מדברים…"
רמח״ל:
אז נתחלק העולם לשבעים אומות, כל אחת מהן במדריגה ידועה,
אבל כולן בבחינת האנושיות בשפלותו, וישראל בבחינת האנושיות בעילויו…"
אולם לעה״ב לא תמצאן אומות זולת ישראל ולנפש חסידי אומות העולם ינתן מציאות בבחינה נוספת ונספחת על ישראל עצמם ונטפלים להם כלבוש הנטפל לאדם ובבחי׳ זו יגיע להם מה שיגיע מן הטוב ואין בחקם שישיגו יותר מזה כלל
אבודרהם:
מברך אדם בכל יום שלש ברכות אלו הראשונה שלא עשני גוי מ
פני שאין הגוים כלום לפניו שנא' כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו
ר׳ צדוק:
וכשיבוא משיח הכל עבדים לישראל כמ"ש בעירובין (מ"ג ב') כ
י אז יתברר לעין כל ההבדל שבין ישראל לעמים דרק ישראל קרויים אדם וכל העכו"ם לא נבראו אלא לשמשם ולעבדם כחמור וכל בע"ח שנוצרו לצורך עבודת האדם וגם הם יכירו ויודו שאין קרוי אדם אלא ישראל משא"כ בעוה"ז כשהם לעצמם גם הם מתייחסים לזרע אדה"ר וקרויין בני אדם כי אינם כעבדים להיות קנין להאדם מישראל אבל מ"מ בהתייחסות לישראל לבשר אחד להיות הולד קרוי של שניהם ויתייחס אחר שניהם
כי נחשב כעירוב זרע אדם וזרע בהמה ובבהמה העיקר הוא זרע האדם דאיכא למ"ד אין חוששין לזרע אב כלל וגם למ"ד חוששין אינו עיקר כמו האם ולא שייך בבהמות יחוס כלל וה"נ בעכו"ם וישראל
הרב קוק:
ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא
, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי
