קודם דארפסטו ברענגן אויב גדולי ישראל האבן געשריבן אויף "תרומת ביצית" אז הולד ממזר, אזוי ווי ביי הזרעה מלאכתית. איך בין נישט אזוי באקאנט, אבער דוכט זיך אז ביי "תרומת ביצית" כאטשיג רוב גדולי ישראל האבן עס אנגענומען לאיסור, האבן זיי אבער נישט געשריבן הולד ממזר, פארוואס? איך ווייס נישט. אדרבה, אז דו ווייסט זיי אונז מסביר. אבער אויף אזויפיהל קען מען שוין טראכטן לדעת האוסרים ביי השתלת שחלה, צו קען מען בכלל מדמה זיין צו הזרעה מלאכתית צו שרייען אז הולד ממזר, עס קען דאך נישט זיין ערגער ווי "תרומת ביצית".
יעצט לאמיר פרובירן צוריק צו גיין צום אנדערן פוינט, וואס איך האב דיר געפרעגט ווי פאלגענד:
און דו האסט צוגעזאגט:
יעצט ביטע נעמט די צייט און זייט אונז ממציא די לשונות הפוסקים אז "תרומת ביצית" איז "הולד ממזר".
יעצט וועל איך אביסל קלאר שטעלן די זאך. וואס איך האב געזאגט, איז אזוי: אז לפי די פוסקים וואס האלטן ביי הזרעה מלאכותית אז א עירוב ובילבול הזרע אליין איז גורם ממזירות אפילו אן א ביאת איסור, איז קלאר אז אויב זאלן זיי אויך אננעמען אז ביי השתלת ביצית ושחלה איז די מאמע די תורמת און נישט די נתרמת, איז קלאר אז באופן אז איך וועל איך אריין לייגן א ביצית פון אן אשת איש וועט זיין די הלכה אז הולד ממזר אדער עכ''פ ספק ממזר.
און דאס איז זייער פשוט! ווייל אויב לויט די פוסקים איז עירוב הזרע אליין אויך גורם ממזרת, איז נישט דא עפעס ביי שחלות וואס זאל אים ראטעווען פון ממזירות נאר אויב איך זאל אננעמען אז די מאמע איז די נתרמת. אבער אויב נעם איך אן אז די מאמע איז די תורמת אדער מספק נעם איך אן אז בייידע זענען די מאמע, איז קלאר אז הוולד ממזר אדער ספק ממזר.
און אויף דעם האב איך מקדים געווען אז נישט נאר איך זאג דאס, נאר דאס איז מבואר אין עטליכע פוסקים.
און יעצט וועל איך טאקע מעתיק זיין די פוסקים וואס זאגן דאס:
הגר''מ בראנסדארפר זצ''ל בשו''ת קנה בשם ח''ד סי' צ''ד:
''והנלע"ד דלפי מה שנתבאר בס"ד דילוד כזה אינו מתייחס לאותה האשה שילדה אותו, אלא לאותה האשה שהביצית נטלה ממנה כח, היא אמו של ילוד זה.
''אם כן הדבר פשוט וברור שכל מה שהרעישו גדולי וצדיקי הדור הקודם על גודל המכשלה בהזרעה מלאכותית של אח נושא אחות, וכל שאר החששות המסתעפות מזה, וגזרו אומר שח"ו להקל בזה להשתמש עם זרע מגבר אחר שאינו בעלה. הכי נמי הוא לגבי נידון דידן בתרומת ביצית מאשה אחרת שאיננה אשתו'', שהדבר ברור שהנולד מתייחס להאשה שתרמה את הביצית, כי היא אמו של ילוד זה לכל מה שנוגע. ונפקא מינא לכמה וכמה הלכות שונות אשר איננו נחית כעת לבארם ולפורטם כי רבים הם. ואין לתאר גודל המכשלה שעלול לצאת מזה ח"ו,
''ודינו כעכו''ם לכל דבר אלא אם כן יגיירו אותו אחר כך'' ואז יהא דינו ככל נכרי שהתגייר. עכ''ל
יעצט וועלן די שקרנים ונקרנים טענה'ן: ער זאגט דאך אבער נישט וואס וועט זיין ביי א שחלה פון אן אשת איש? אבער יעדער וואס האט נאר א די מינדעסטע ידיעה אין די סוגיא, פארשטייט פשוט, אז אויב איז די הלכה אז א אידישע פרוי וואס געבוירט א קינד פון א גואישע שחלה, איז דער וולד ''א גוי גמור וצריך גיור מדינא'', איז הוא הדין מיט א שחלה פון אן אשת איש איז הוולד ממזר. דאס איז דאך וואס געוויסע טענה'ן, אז הרב וואוזנער שרייבט ביי ביי התרמת ביצית אז בדיעבד א''צ גיור.
הגאון ר' מענדל זילבער שליט''א:
והנראה דכיון שביררנו שהביציות שהם זרע האשה לא נעשו כבשר האשה המקבלת, והוא זרע האשה בעלת השחלה, ואם בעלת השחלה אסורה על בעל המקבלת באיסור ערוה, אסור לבעל המקבלת להוליד מביצית שבא מהשחלה,
''ויש בזה איסור ממזרות לפי מה שהורה גאון ישראל וקדושו אדמו"ר זצ"ל בשו"ת דברי יואל (סי' ק"ז-ק"ט) דאם עושים הזרעה מלאכותית ומכניסים זרע איש זר באשת איש ומולידים על ידי זה הוי הולד ממזר, והכי נמי אם מכניסים זרע אשה אחרת באשה המקבלת ובעל המקבלת מוליד על ידי זה, מולידים ממזרים''. ולפי דעת מרן זצ"ל לא מועילים כלום במעשה זה שאסור לבעלה להוליד ממנה, ולכל הדעות אסור לעשות כן משום שמא ישא הולד הנולד על דרך זה אחותו מאמו שנולד לה כשהיה לה שחלה. עכ''ל
הגאון ר' הערשל אויש שליט''א וואס זאגט קלאר אזוי אויך בדעת הגרש''ז אויערבאך:
''אם קיבלה שחלה מאחות אשתו ה"י, יש בזה חשש ממזרות'', כמבואר בשו"ע דאחות אשתו אסורה לו מן התורה דהוה ערוה עליו, ושם בסימן ד' מבואר דממזר הוה מכל חייבי עריות בין בחייבי מיתות בי"ד ובין בחייבי כריתות, ''
ועל פי מה שהשריש לנו רביה"ק זי"ע בשו"ת דברי יואל שיש דיני ממזר בעירוב זרע של עריות אפילו בלי ביאה''. וכן פסק בשו"ת מנחת שלמה (ח"ב סי' קכ"ד) דדין ממזרות אינו תלוי בביאת איסור רק בזה שהולד מורכב ונוצר משני גופים מחולקים דלא תפסי בהו קידושין ואסורה עליו משום ערוה.
''ופשוט הוא, דכל זה שייך ג''כ בהשתלת שחלה מאשת איש''.
הרב מרדכי זאב אייכלר חבד''ץ מחזיקי הדת בעלזא:
זעהט מען אויך מסגנון דבריו אז ער האט אויך אזוי געהאלטן פאר א פשטות. וז''ל:
והשאלה העומדת על הפרק, באם נוטלים שחלה מאשה אחת ומשתילים את זה באשה אחרת, האם הבנים מתייחסים למי שהשתילו לה את השחלות או לא. ומה הדין אם השתילו מאחות אחת לאחות אחרת,
''האם נאסרה האשה לבעלה, כי הוא כמו מי שבא על אחות אשתו, והאם יש פסול ממזרות בבנים אלו, שבאו מתערובות של ב' אחיות''.
וכו' וכו' והדברים ברורים בנוגע לדינים התלוים מהו מינו, או מה היחוס שלו, הרי כיון שיש חלק מזרע האב, הרי הוא גורם ואוסר.
''וכן לכל דיני היחס, שהתורה קבעה בזה, דבממזר תלוי בזרע האב והאם, ובבא על הנכרית הרי זה תלוי רק באם''. וכן בבא על השפחה, אין הזרע מתייחס לאב כלל. ולגבי כהונה ולויה, הרי זה תלוי רק באב ולא באם. חזינן דדין יחס, אינו ענין התלוי בזה וזה גורם, ורק לפי דיני התורה מה קובע את היחוס. לפי זה בהשתלת שחלות. אשר כידוע שיש בה את כל הביציות שיש לאשה, וכאשר משתילים את הביציות, ומתפתחים בגוף האשה שהשתילו לה, הרי זה ביציות של הראשונה. וכיון שיש בה את הכח של הראשונה, אין לדון משום זה וזה גורם, ובודאי הביציות מתייחסים אל האשה שממנה הגיעו הביציות, כי הדיון הוא על מהות ועל היחס, וזה אין שייכות לזה וזה גורם. עכ''ל.
הגאון אב''ד סענדזשארץ שליט''א:
ומכל מה ששמעתי עד עכשיו ובנוגע שאר החששות
''האריכו כבר כמה מגדולי הרבנים בא''י ובחו''ל בדברים חוצבים להבות אש דיש כאן חשש ממזירות, ויצרכו לפרסם בשעת הברית כי ממזר הוא או ספק ממזר'', כמ''ש בי''ד סי' רס''ה ס''ד ושאר דינים חמורים שיתהוו על ידי זה,
''ואם הזרע היא מנכרית הרי הילד היא נכרי, ואסור להיות שוחט או מוהל או סופר ולא לצרפו למנין'' ואם יתגייר יהיה חשש כהונה אם הבעל כהן הוא, וכשימית הבעל אז האישה אינה פטורה מהחלוצה כיוון שאין להבעל זרע, היא וכמו''כ לעניין ירושה, כמו כן יתהווה עניינים קשים עם מסובכים בשידוכים.
סופו של דבר אומר באימה דצריך לצאת נגד זה בקול גדול, שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו ושום איש ישראל לא יקל ראש בדברים חמורים כאלה חלילה וחלילה, ויש לברוח מזה כמו מאש!
און צום לעצט וועל איך ברענגען וואס ווערט אראפגעברענגט אינעם ספר 'רץ כצבי' פון הרב צבי רייזמאן, וואס ער ברענגט צו פון א ליטווישן רב אן איידעם פון ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ''ל הרב זלמן נחמיה גולדברג ז''ל, וואס ער איז געווען א דיין אינעם איזראעלישן בית הדין הרבני הגדול, וואס אפילו ער האט פארשטאנען בדעת הרב מסאטמאר זצ''ל. זאגט ער אזוי:
''כי תרומת ביצית אפשר לקבל רק מאשה פנויה, שכן יש פוסקים הסוברים שאם הביצית מאשה נשואה – הוולד מתייחס אחר תורמת הביצית,
''ואז יש חשש ממזרות בוולד, שהרי האדמו"ר מסאטמר פסק שגם ערבוב זרע עם ביצית מאשת איש, ללא ביאת איסור, יוצר ממזרות''. ואף שלדעת האגרות משה אין איסור ממזרות בלא ביאת איסור, אך ההורים כבר לא יכולים להסתמך על דעה של פוסק מסוים ולומר שלפי רב פלוני הילד מתייחס אחר היולדת או הילד אינו ממזר, וניתן לקבל תרומת ביצית מאשה נשואה,
''כי זה עלול לפגוע בילד, מאחר וקיימות שיטות אחרות שהוולד ממזר'', ובשל כך יכולתו של הוולד להתחתן בעתיד כאחד האדם מוטלת בספק".
שטעלט זיך א קשיא מרפסין איגרא עד לב השמים: אזויפיל רבנים פון אלע קרייזן שרייען אז עכ''פ לדעת הרב מסאטמאר זצ''ל איז זיכער הוולד ממזר או ספק ממזר! ובנכרית הוולד הוא גוי גמור! שעמען זיך נישט סאטמארא רבנים און דיינים מתיר צו זיין אזא ממזירות והתבללות בישראל??
אפילו א רב אין א ציוניסטישן רבנות קערפערשאפט פארשטייט אז מ'טאר נישט טוהן קיין התרמת ביצית, ווייל לדעת הרב מסאטמאר איז הוולד ממזר. און אייגענע סאטמארע רבנים און דיינים זענען דאס מתיר?? דאס פנים פלאמט דאך פאר בושה!!
דער חלקת יעקב וואס קריגט אויפן סאטמאר רב שרייבט: ''אבל לכתחילה לעשות מעשה הנבלה הלזו לקבל זרע מאחר, חוץ מכל החששות והאיסורים שיש בזה,
''יש להתחשב הרבה עם דעת הרבנים הגאונים שדעתם בהחלט שהולד ממזר והיא נאסרה על בעלה'',
אבער די אייגענע תלמידים פונעם סאטמאר רב פילן נישט פאר וויכטיג להתחשב הרבה עם דעת הרבנים הגאונים שדעתם בהחלט שהולד ממזר?
און ניטאמאל מיט זייער אייגענעם רבי'ן פילן זיי פאר וויכטיג להתחשב עם דעתו??
הרב אויש איז מעיד ביים אסיפות הרבנים אז מ'קויפט אונטער רבנים מיט געלד.
זאגטס נאר, עטס שעמטס ענק נישט?
דער נביא שרייט: רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ
וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה.
רחמנא ליצלן! בושנו מכל דור!
טייערע אידישע קינדער בני ובנות ישראל: עטס ווילטס טאקע געהאלפן ווערן מיט א גרויסע ישועה, און דער בורא כל עולמים וועט ענק בקרוב העלפן מיט א גרויסע ישועה! אבער וויסן זאלט עטס זייער קלאר אז דער הייליגער סאטמארער רב זצ''ל ואתו עמו רוב גדולי הדור האבן געפסקענט אז דאס קינד וואס ווערט געבוירן איז א ממזר אדער א גוי גמור! און וויסן זאלט עטס זייער קלאר אז צו אראפברענגען ממזירים מיט גוים אויף דער וועלט איז קיין ישועה נישט!! נאר א ביטערע צרה צרורה!!
אנטלויפטס פון דעם ווי פון פייער!!
לאמיר צוענדיגן מיט די ווערטער פונעם סאטמאר רב זצ''ל: ''טרחתי קצת להוציא מלב הטועים, אבל אי אפשר להשיב על כל דברי הבלים שאין להם סוף, וכל אשר עינים לו ומבקש האמת, בלבבו יבין במה שכתבתי בזה. ולמי שאין לו לב מבין או שאינו מבקש האמת, לא יועילו לו כל אילי נביות''
און ער ענדיגט: ''השי''ת ירחם על עמו ישראל שישתקע הדבר ולא יעלה על לב אדם מישראל לדבר מתועב כזה להרבות טומאה וממזירות, וערבוביא כל כך בישראל. וברוב רחמיו וחסדיו יתב''ש יצילינו ממכשולות נוראות כאלה ר''ל'
