ווער האט געשריבן דעם זוהר הק'

אַ געוויסער רב א עם הארץ האָט געפֿרעגט פֿאַרוואָס שטייט געשריבן "וְהָיָה כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" דאָך, "וְהָיָה" איז אַן אויסדרוק פֿון שמחה, און וואָס האָט שמחה צו טאָן מיט מלחמה?

איינער פֿונעם עולם האָט געענטפֿערט: עס שטייט ניט געשריבן "וְהָיָה", נאָר בלויז "כִּי תֵצֵא".

דער רב האָט זיך ניט ניט דערשראָקן און האָט געענטפֿערט: דאָס איז אַ שיינער תירוץ . אָבער עס איז דאָ אַן אַנטפֿער וואָס איז טיפֿער, פֿאַרוואָס עס שטייט "וְהָיָה", און ער האָט אָנגעהויבן צו פּלפּלען אין דער לענג...

בשלמא משה ליאון לא זכר לשון הכתוב, אך מה אשמה נפל על רבי יצחק ורבי חזקיה ורבי ייסא...
כעין ווי די תורה ,זאגט די וועלט צו פארענטפערן דע
געוואלדיג קושיא פארוואס שטייט ׳וכרות׳ מיט א גרויסע חית ,זאגט איהם איינער,עס שטייט דאך נישט,
זאגט ער צוריק,יא,דאס איז איין תירוץ ,נאך א תירוץ
ח אקעגן די שמונה ימי מילה .
 
פרשת חיי שרה


מקורם של דברים אלו הוא בספר "שמושא רבא", כפי שהביא הרמד"ל עצמו בספר המלכות (ל"ז א): "ושי"ן בשלש ראשין כמו דמפרש בשמושא רבא שי"ן דימינא דתלתא ראשין שי"ן דשמאלא ארבעה ראשין, וכו'". וכן, חלק ניכר מהלכות תפילין המופיעות בזוהר, העוסקות בתפרים, קשרים וגידים, מקורן משם.
מדרש הנעלם, פרשת חיי שרה (ק"ל ע"ב), בשם רשב"י: "ושנינו, יש בו סודות עליונים ודוגמתם, ויש בו שלוש מרכבות, דוגמת העליונים הקדושים ארבע פרשיות שולט על ארבע. ועל כן סוד השי"ן של שלושה כתרים, ושי"ן של ארבעה כתרים".
א. 'סודות התפילין' ו'סוד השי"ן'
לשון זו היא מלשון חכמי ימי הביניים, שקראו לנפש החיה בשם "כוח התנועה", ולנפש הצומחת בשם "כוח הגוף". כגון בפירוש המשניות לרמב"ם, מסכת אהלות (פרק ב'): "בעלי החיים כאשר לא היה 'כח התנועה' מפעיל ומשפיע לכל האיברים".
מדרש הנעלם, פרשת חיי שרה (קכ"א ע"א): "תא שמע, כיון שהגוף נבנה ועומד בקיומו, מאי כתיב: 'וישלחו את רבקה אחותם וגו''. מאי 'ואת מינקתה', זה 'כוח התנועה'. רבי יצחק אמר: זה 'כוח הגוף'".
ב. 'כח התנועה' ו'כח הגוף'

זו היא קושיית הרמב"ן (בראשית כ"ג ,ט) על פירוש רש"י, וז"ל: "מערת המכפלה" - לשון רש"י בית ועליה על גביו דבר אחר שכפולה בזוגות (עירובין נג). ואיננו נכון כי הכתוב אמר שדה עפרון אשר במכפלה (להלן פסוק יז), והנה הוא שם המקום אשר בו השדה.
בזוהר פרשת חיי שרה (קכ"ח ע"ב): "ר"א שאל את רבי שמעון אביו. אמר, המערה הזו אינה כפולה, שהרי כתוב מערת המכפלה, ואחר כך הכתוב קרא לה מערת שדה המכפלה. מכפלה הוא קרא לשדה".
א. מערת ושדה המכפלה
כל זה מפירוש רש"י, שפירש (בראשית כ"א, י"ד), "ותלך ותתע" – חזרה לגלולי בית אביה. וכאן פירש קטורה: "זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטורת". (החלק השני נמצא גם במדרש רבה).
בזוהר פרשת חיי שרה (קל"ג ע"ב): "ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה. קטורה זו היא הגר. שהרי שנינו, אחר שנפרדה הגר מאברהם וטעתה אחר גלולי אביה, אחר כך נקשרה למעשים כשרים, ומשום כך השתנה שמה ונקראה קטורה במעשים כשרים, ושלח אברהם ולקח אותה לאשה".
ג.
קטורה זו הגר

זהו ביטוי שלא היה בזמן חז"ל, ורק בתקופת סוף הגאונים וראשוני ספרד שהושפעו מהשפה הערבית (מהמילה הערבית "וג'ה") מצאנו כן לרוב.
במדרש הנעלם: פרשת חיי שרה קכ"ד, א. בפרשת תולדות דף ק"מ ע"ב. וכן בזוהר: בראשית י"ב ע"ב, כ"ג, א, כי תצא ע"ב. ובאדרא ועוד. הביטוי "על כל פנים"
ד. ביטוי "על כל פנים"

'הברייתא הראשונה' הנזכרת כאן היא למעשה דברי הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ח ה"ב): "העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת" וכו'. ואילו דברי רשב"י, כביכול, הם השגת הראב"ד על הרמב"ם שם: "העוה"ב אין בו גוף. אמר אברהם דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד, אבל אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב, ויהיו העטרות כמשמען וכפשוטן ולא יהיה משל". מכאן יובן מאמר הזוהר שרשב"י החזיר עטרה ליושנה.
מדרש הנעלם, פרשת חיי שרה""ל ע"ב) "רבי אבא הזקן קם על רגליו ואמר: 'מנוחה ושלום עצמות יהיו לך, רבי שמעון, שהחזרת עטרה לישנה. ששנינו בבריתא הראשונה, שכיון שהנשמה היא בשלמותה במקום עליון, לא שבה לגוף, אלא נבראות ממנה נשמות אחרות שיוצאות ממנה, והיא נשארת בקיום, עד שבא רבי שמעון בן יוחאי ודרש: ומה אם בעולם הזה שהוא הבל, והגוף שהוא טיפה סרוחה, נכנסת בו אותה הנשמה לעתיד לבוא שיצטרפו כולם ויהיה הגוף מבחר בקיום ותשלום יותר, אינו דין להיכנס אותה הנשמה בו בכל התשלומים והעילויים שבה?'".
ה. 'תחיית המתים': השגת הראב"ד על הרמב"ם
 
לעצט רעדאגירט:
Back
Top